à l’égard de la jonction pour l’impureté, à Pessa’h et pendant les autres jours de l’année, il y a une distinction.
לענין צירוף טומאה בפסח ובשאר ימות השנה איכא פלוגתא
Pessa’him 46a פסחים
Structure du débat :Michna 2Question 3Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Comment est-ce le cas ? Par exemple, s’il y a moins d’un œuf d’aliments et qu’ils ont touché cette pâte : à Pessa’h, où son interdiction lui donne de l’importance, elle se joint ; les autres jours de l’année, où la chose dépend du souci, si l’on tient à l’enlever, elle se joint ; si l’on veut qu’elle reste, elle est comme le pétrin.
היכי דמי כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב מצטרף בשאר ימות השנה דבקפידא תליא מילתא אם מקפיד עליו מצטרף אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
Rava objecta : enseigne-t-il « elle se joint » ? Il enseigne « elle fait interposition » ! Rava a donc dit : et de même pour faire remonter le pétrin à la pureté.
מתקיף לה רבא מי קתני מצטרף והא חוצץ קתני אלא אמר רבא וכן להעלות טהרה לעריבה
Comment est-ce le cas ? Par exemple, si ce pétrin est devenu impur et qu’on veut l’immerger : à Pessa’h, où son interdiction lui donne de l’importance, elle fait interposition et l’immersion ne lui est pas valable ; les autres jours de l’année, la chose dépend du souci : si l’on tient à l’enlever, elle fait interposition, et si l’on veut qu’elle reste, elle est comme le pétrin.
היכי דמי כגון דאיטמי הך עריבה ובעי לאטבולי בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא סלקא לה טבילה בשאר ימות השנה בקפידא תליא מילתא אי מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה
Rav Papa objecta : enseigne-t-il « et de même à l’égard de la pureté » ? Il enseigne « à l’égard de l’impureté » ! Rav Papa a donc dit : et de même à l’égard de faire descendre l’impureté sur le pétrin.
מתקיף לה רב פפא מי קתני וכן לענין טהרה הא לענין טומאה קתני אלא אמר רב פפא וכן לענין להוריד טומאה לעריבה
Comment est-ce le cas ? Par exemple, si un reptile a touché cette pâte : à Pessa’h, où son interdiction lui donne de l’importance, elle fait interposition et l’impureté ne descend pas sur [le pétrin] ; les autres jours de l’année, où cela dépend du souci, si l’on tient à l’enlever, elle fait interposition ; si l’on veut qu’elle reste, elle est comme le pétrin.
היכי דמי כגון דנגע שרץ בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב חוצץ ולא נחתה לה טומאה בשאר ימות השנה דבקפידא תליא אם מקפיד עליו חוצץ אם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:
MICHNA: La pâte sourde [dont on ignore si elle a levé] : s’il y a une [pâte] semblable qui a levé, elle est interdite.
מתני׳ בצק החרש אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור:
GUEMARA: S’il n’y en a pas de semblable, qu’en est-il ? Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Chimon ben Lakich : le temps qu’un homme aille de Migdal Nounia à Tibériade, un mille.
גמ׳ אם אין שם כיוצא בו מהו א"ר אבהו אמר ר' שמעון בן לקיש כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל
Qu’il dise donc « un mille » ! Il nous apprend ceci : la mesure d’un mille est comme de Migdal Nounia jusqu’à Tibériade.
ונימא מיל הא קמ"ל דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא
Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Chimon ben Lakich : pour pétrir, pour la prière et pour l’ablution des mains, [on va jusqu’à] quatre milles.
א"ר אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Ayvo l’a dit, et il en a dit quatre, et l’une d’elles est « tanné », car nous avons appris : et toutes [ces peaux], si on les a tannées ou si l’on a marché dessus le temps d’un tannage, sont pures, sauf la peau humaine. Et combien est le temps d’un tannage ? Rabbi (Inaya) a dit au nom de Rabbi Yannaï : le temps de marcher quatre milles.
אמר רב נחמן בר יצחק אייבו אמרה וארבעה אמר בה וחדא מינייהו עבוד דתנן וכולן שעיבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין חוץ מעור האדם וכמה כדי עבודה א"ר (אינייא) א"ר ינאי כדי הילוך ארבעה מילין
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : on ne l’a enseigné que devant soi ; mais derrière soi, même d’un mille on ne revient pas. Rav A’ha a dit : et on en déduit que c’est d’un mille qu’on ne revient pas, mais pour moins d’un mille, on revient.
א"ר יוסי ברבי חנינא לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר אמר רב אחא ומינה מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:
MICHNA: Comment prélève-t-on la ’hala [d’une pâte] en état d’impureté un jour de fête ?
מתני׳ כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט
Rabbi Eliézer dit : qu’elle ne lui donne pas de nom avant qu’elle soit cuite. Ben Betéra dit : qu’elle la jette dans l’eau froide. Rabbi Yehochoua a dit :
ר"א אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל בצונן א"ר יהושע
Original : Pesachim 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.