Structure du débat :Question 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
n’admet pas l’inscription. Car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : il n’y avait là qu’un seul support. Pour quelle raison pas deux ? N’est-ce pas parce qu’on les confondrait ? Qu’on en fasse deux, et qu’on écrive dessus lequel est pour le taureau et lequel pour le bouc ! C’est donc que Rabbi Yehouda n’admet pas l’inscription.
לית ליה כתיבה דתנן רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד תרי מאי טעמא לא משום דמחלפי ונעביד תרי וליכתוב עלייהו הי דפר והי דשעיר אלא לרבי יהודה לית ליה כתיבה
On a objecté : il y avait treize troncs dans le Temple, et il était écrit dessus : « Nouveaux sicles », « Anciens sicles », « Paires d’oiseaux », « Jeunes pigeons pour holocauste », « Bois », « Oliban », « Or pour le propitiatoire », et six pour les offrandes volontaires.
מיתיבי שלש עשרה שופרות היו במקדש והיה כתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין וקינין וגוזלי עולה ועצים ולבונה וזהב לכפורת וששה לנדבה
« Nouveaux sicles » : ce sont les sicles de chaque année. « Anciens sicles » : celui qui n’a pas versé le sicle l’année passée le versera l’année suivante. « Paires d’oiseaux » : ce sont des tourterelles ; « Jeunes pigeons pour holocauste » : ce sont des pigeonneaux ; et tous sont des holocaustes, selon Rabbi Yehouda. [Donc il n’y avait pas de tronc pour les offrandes obligatoires, mais il y avait bien des inscriptions !]
תקלין חדתין אלו שקלים של כל שנה ושנה תקלין עתיקין מי שלא שקל אשתקד ישקול לשנה הבאה קינין הן תורין גוזלי עולה הן בני יונה וכולן עולות דברי ר' יהודה
Quand Rav Dimi arriva, il dit : on dit en Occident : c’est un décret à cause d’un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort. Mais craignons-nous cela ? Nous avons pourtant appris : celui qui envoie son sacrifice expiatoire d’outre-mer, on l’offre en présumant qu’il est vivant !
כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא גזירה משום חטאת שמתו בעליה ומי חיישינן והתנן השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים
C’est plutôt à cause d’un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort de façon certaine. Qu’on sélectionne quatre zouz et qu’on les jette à l’eau, et que le reste soit permis ! Rabbi Yehouda n’admet pas la désignation rétroactive.
אלא משום חטאת שמתו בעליה ודאי ונברור ארבעה זוזי ונשדי במיא והנך נישתרו רבי יהודה לית ליה ברירה
D’où le savons-nous ? Si l’on dit de ce que nous avons appris : celui qui achète du vin chez les Samaritains la veille du Chabbat à la tombée de la nuit déclare : « Deux log que je mettrai à part plus tard sont terouma,
מנא לן אילימא מהא דתנן הלוקח יין מבין הכותיים ערב שבת עם חשכה עומד ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה
Original : Yoma 55b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.