[s’il l’a fait] avec son accord, [l’autre] est quitte ; sans son accord, il n’est pas quitte.
לדעת יצא שלא לדעת לא יצא
’Arakhin 21b ערכין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Je prends sur moi l’holocauste et le sacrifice de paix d’Untel — avec ou sans son accord, il est quitte.
עולתו ושלמיו של פלוני עלי בין לדעת בין שלא לדעת יצא
Chmouel te dirait : Ce [qui] est enseigné [là concerne] le moment de l’expiation, puisqu’il a consenti au moment de la mise à part ; ce que, moi, je dis concerne le moment de la mise à part.
אמר לך שמואל כי תניא ההיא בשעת כפרה דאירצי בשעת הפרשה כי קאמינא אנא בשעת הפרשה
Et cela diverge de [l’avis d’]’Oula, car ’Oula a dit : On n’a distingué entre sacrifice expiatoire et holocauste qu’en ceci : le sacrifice expiatoire requiert l’intention au moment de la mise à part, et l’holocauste ne requiert pas l’intention au moment de la mise à part ; mais au moment de l’expiation, l’un comme l’autre : avec son accord, il est quitte ; sans son accord, il n’est pas quitte.
ופליגא דעולא דאמר עולא לא חילקו בין חטאת לעולה אלא שחטאת צריכה דעת בשעת הפרשה ועולה אין צריכה דעת בשעת הפרשה אבל בשעת כפרה אידי ואידי לדעת יצא שלא לדעת לא יצא
On objecta : Je prends sur moi le sacrifice expiatoire, le sacrifice de culpabilité, l’holocauste et le sacrifice de paix d’Untel — avec son accord, il est quitte ; sans son accord, il n’est pas quitte !
מיתיבי חטאתו ואשמו עולתו ושלמיו של פלוני עלי לדעת יצא שלא לדעת לא יצא
Chmouel l’interprète comme [portant sur] le moment de la mise à part ; ’Oula l’interprète comme [portant sur] le moment de l’expiation. Rav Papa dit : Les baraïtot ne se contredisent pas : l’une [concerne] le moment de l’expiation, l’autre le moment de la mise à part.
שמואל מוקי לה בשעת הפרשה עולא מוקי לה בשעת כפרה אמר רב פפא מתנייתא אהדדי לא קשיין הא בשעת כפרה הא בשעת הפרשה
Et les Amoraïm non plus ne se contredisent pas : Chmouel interprète la première comme [portant sur] le moment de l’expiation et la seconde sur le moment de la mise à part ; ’Oula interprète à l’inverse. — Les Amoraïm sont assurément en désaccord, c’est évident !
ואמוראי נמי לא קשיא שמואל מוקי קמייתא בשעת כפרה בתרייתא בשעת הפרשה עולא מוקי איפכא אמוראי ודאי פליגי פשיטא
On aurait pu dire : que signifie « au moment de la mise à part » dit par Chmouel ? « Même au moment de la mise à part », bien que la première [baraïta] soit une réfutation contre lui ; [il] nous enseigne [qu’il n’en est rien]. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
מהו דתימא מאי בשעת הפרשה דקאמר שמואל אף בשעת הפרשה ואע"ג דהך קמייתא תיובתיה קמ"ל:
« Et de même pour les actes de divorce des femmes, on le contraint, etc. » Rav Chéchet dit : Celui qui a fait une déclaration préalable au sujet d’un acte de divorce, sa déclaration est une déclaration [valable]. C’est évident !
וכן בגיטי נשים כופין וכו': אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא פשיטא
Ce n’est nécessaire que dans le cas où on l’a contraint et où il a consenti. On aurait pu dire : il l’a annulée ; [il] nous enseigne [que non],
לא צריכא דעשאוה ואירצי מהו דתימא בטולי בטליה קמ"ל
car s’il en était ainsi, qu’on enseigne : « jusqu’à ce qu’il donne » ! Pourquoi « jusqu’à ce qu’il dise » ? Jusqu’à ce qu’il annule sa déclaration.
דא"כ ליתני עד שיתן מאי עד שיאמר עד דמבטל ליה למודעיה:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui dit : Mon poids ».
הדרן עלך האומר משקלי
MICHNA: L’évaluation [des biens] des orphelins [dure] trente jours, et l’évaluation [des biens] du Sanctuaire soixante jours ; et l’on fait la proclamation le matin et le soir.
מתני׳ שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב:
GUEMARA: Pourquoi le matin et le soir ? Rav Yehouda dit au nom de Rav : Au moment où les ouvriers sortent et au moment où les ouvriers rentrent. Au moment où les ouvriers sortent : car il y a celui qui désire acheter et qui dit aux ouvriers : Allez l’inspecter pour moi. Au moment où les ouvriers rentrent : pour qu’il se souvienne [de la chose] et leur dise : Allons les interroger.
גמ׳ מאי שנא בבקר ובערב אמר רב יהודה אמר רב בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים בשעת הוצאת פועלים דאיכא דניחא למיזבן אמר להו לפועלים איזילו סיירו לה ניהלי בשעת הכנסת פועלים דנידכר דאמר להו ניזיל נישיילינהו
Il a été enseigné de même : L’évaluation des orphelins [dure] trente jours, et l’évaluation du Sanctuaire soixante jours ; et l’on fait la proclamation le matin et le soir, au moment où les ouvriers sortent et au moment où les ouvriers rentrent.
תניא נמי הכי שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים
On dit : Tel champ, avec ses repères et ses limites, a telle qualité et telle évaluation ; quiconque veut l’acheter, qu’il vienne et l’achète, à condition de donner à la femme sa ketouba et au créancier sa créance.
אומר שדה פלוני בסימניה ובמצריה כך היא יפה וכך היא שומא כל הרוצה ליקח יבא ויקח על מנת ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו
Pourquoi dois-je dire : « à condition de donner à la femme sa ketouba et au créancier sa créance » ? Parce que certains préfèrent [avoir affaire] au créancier, qui se montre accommodant sur les pièces, et certains préfèrent la femme, qui prend [son dû] petit à petit.
למה לי למימר על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו דאיכא דניחא ליה בבעל חוב דמיקל בזוזי ואיכא דניחא ליה באשה דשקלה על יד על יד
Original : Arakhin 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.