Structure du débat :Baraïta 2Question 1Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Les Sages ont enseigné : L’évaluation des orphelins [dure] trente jours, et l’évaluation du Sanctuaire soixante jours ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : L’évaluation des orphelins, soixante jours, et l’évaluation du Sanctuaire, quatre-vingt-dix jours. Les Sages disent : L’une comme l’autre, soixante jours. Rav ’Hisda dit au nom d’Avimi : La halakha est que l’évaluation des orphelins [dure] soixante jours.
תנו רבנן שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שום היתומים ששים יום ושום ההקדש תשעים יום וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה ששים יום אמר רב חסדא אמר אבימי הלכה שום היתומים ששים יום
Rabbi ’Hiya bar Avin était assis et énonçait cet enseignement. Rav Na’hman bar Yits’hak dit à Rabbi ’Hiya bar Avin : Dis-tu soixante ou dis-tu trente ? Il lui dit : Soixante. — Pour les orphelins ou pour le Sanctuaire ? Il lui dit : Pour les orphelins.
יתיב רבי חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין ששים קאמרת או שלשים קאמרת אמר ליה ששים דיתומים או דהקדש אמר ליה דיתומים
Il lui dit : Voici ce qu’a dit Rav ’Hisda : J’ai reçu d’Avimi bien des coups de massue au sujet de cet enseignement : s’il vient proclamer [des jours] consécutifs, trente ;
אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתא בא להכריז רצופים שלשים
le lundi et le jeudi, soixante. Et bien que, si le maître compte les jours de proclamation, il n’y en ait que dix-huit, puisque la chose se prolonge, les gens l’apprennent.
בשני ובחמישי ששים ואע"ג דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה לא הוו אלא תמניסר יומי כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי
Rav Yehouda dit au nom de Rav Assi : On ne s’occupe des biens des orphelins que si l’intérêt les dévore. Rabbi Yo’hanan dit : Ou pour un acte comportant un intérêt, ou pour la ketouba d’une femme, à cause de l’entretien.
אמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן ורבי יוחנן אומר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני
Et Rav Assi, pourquoi ne dit-il pas : pour la ketouba d’une femme ? Parce que les Sages ont attribué [aux héritiers] le produit de son travail. Et l’autre ? Parfois cela ne suffit pas.
ורב אסי מ"ט לא אמר לכתובת אשה דהא תקינו ליה רבנן מעשה ידיה ואידך זימנין דלא ספקה
Nous avons appris : L’évaluation des orphelins [dure] trente jours, et l’évaluation du Sanctuaire soixante jours ; et l’on fait la proclamation le matin et le soir. De quoi s’agit-il ? Si l’on dit d’un créancier idolâtre, obéit-il [à nos règles] ? Il est donc évident [qu’il s’agit] d’un créancier israélite. S’il perçoit un intérêt, le laisserions-nous [faire] ? Il s’agit donc de celui qui ne perçoit pas d’intérêt, et il est enseigné que l’on s’en occupe !
תנן שום היתומים שלשים יום ושום ההקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי ציית אלא פשיטא בבעל חוב ישראל אי דקאכיל ריביתא מי שבקינן ליה ואלא דלא קאכיל ריביתא וקתני נזקקין
On comprend selon Rabbi Yo’hanan : il l’interprète comme [portant sur] la ketouba d’une femme ; mais selon Rav Assi, c’est difficile. Rav Assi te dirait : Et selon Rabbi Yo’hanan, est-ce satisfaisant ? Laisserions-nous [courir] l’entretien, qui est une perte certaine, pour nous en tenir à la proclamation, dont nous ne savons pas si nous y gagnerons ou non ?
בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא אמר לך רב אסי ולרבי יוחנן מי ניחא מי שבקינן מזוני דודאי קא מפסדא ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן
Ceci n’est pas difficile : [il s’agit] de celle qui réclame sa ketouba au tribunal, selon Rav Yehouda au nom de Chmouel, car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Celle qui réclame sa ketouba au tribunal n’a plus droit à l’entretien.
הא לא קשיא בתובעת כתובתה בב"ד כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל התובעת כתובתה בב"ד אין לה מזונות
S’il en est ainsi, nous ne devrions pas nous occuper d’elle [du tout] ! — Puisque nous nous sommes occupés d’elle au début, nous nous occupons d’elle jusqu’à la fin.
אי הכי איזדקוקי לא מיזדקקינן לה אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא מיזדקקין לה לבסוף
Viens écouter : On ne se fait rembourser sur les biens des orphelins que sur les terres de qualité inférieure. De quoi s’agit-il ? Si l’on dit d’un créancier idolâtre, obéit-il ? Il est donc évident [qu’il s’agit] d’un créancier israélite. S’il perçoit un intérêt, le laisserions-nous [faire] ? Il s’agit donc de celui qui ne perçoit pas d’intérêt, et il est enseigné que l’on s’en occupe !
ת"ש אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית במאי עסקינן אילימא בבעל חוב עובד כוכבים מי צאית אלא פשיטא בבעל חוב ישראל אי אכיל ריביתא מי שבקינן ליה אלא דלא אכיל ריביתא וקתני נזקקין
On comprend selon Rabbi Yo’hanan : il l’interprète comme [portant sur] la ketouba d’une femme ; mais selon Rav Assi, c’est difficile. Rav Assi te dirait : Et selon Rabbi Yo’hanan, est-ce satisfaisant ? S’il s’agit de la ketouba, pourquoi parler précisément des orphelins ? Même [sur les biens] du [mari] lui-même, [elle se paie] sur les terres de qualité inférieure !
בשלמא לרבי יוחנן מוקי לה בכתובת אשה אלא לרב אסי קשיא אמר לך רב אסי ולרבי יוחנן מי ניחא אי כתובה מאי איריא מיתמי אפילו מיניה דידיה נמי בזיבורית
Ceci n’est pas difficile : c’est [l’avis de]Rabbi Meïr, qui dit : La ketouba d’une femme [se paie] sur les terres de qualité moyenne, et sur [les biens] des orphelins, sur celles de qualité inférieure.
הא לא קשיא ר"מ היא דאמר כתובת אשה בבינונית ומיתמי בזיבורית
Quoi qu’il en soit, selon Rav Assi, c’est difficile ! — [Il s’agit] en fait d’un créancier idolâtre qui a accepté d’être jugé selon les lois d’Israël. — S’il en est ainsi, qu’il ne prenne pas non plus d’intérêt ! — Il a accepté ceci, et il n’a pas accepté cela.
מ"מ לרב אסי קשיא לעולם בבעל חוב עובד כוכבים שקיבל עליו לדון בדיני ישראל א"ה רבית נמי לא נישקול שקיבל לזו ולא קיבל עליו לזו
Viens écouter : « à condition de donner à la femme sa ketouba et au créancier sa créance ». On comprend pour le créancier : selon l’un comme selon l’autre maître, [on l’explique] comme nous l’avons fait.
ת"ש ע"מ ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו בשלמא בעל חוב בין מר ובין מר כדשנין
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où le débiteur reconnaît [la dette]. — Maintenant que tu en es venu là, tous [les cas précédents] aussi [concernent le cas] où le débiteur reconnaît [la dette].
Mareimar fit percevoir sa ketouba à une divorcée sur les biens des orphelins. Ravina dit à Amemar : Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav Assi : On ne s’occupe des biens des orphelins que si l’intérêt les dévore ; Rabbi Yo’hanan dit : Ou pour un acte comportant un intérêt, ou pour la ketouba d’une femme, à cause de l’entretien ?
מרימר אגבי כתובתה לגרושה מנכסי דיתמי א"ל רבינא לאמימר והאמר רב יהודה אמר רב אסי אין נזקקין לנכסי יתומין אלא א"כ היתה רבית אוכלת בהן רבי יוחנן אומר או לשטר שיש בו רבית או לכתובת אשה משום מזוני
Rav Na’hman dit : Au début, je ne m’occupais pas des biens des orphelins ; depuis que j’ai entendu ce que Rav Houna, notre collègue, a dit au nom de Rav : Des orphelins qui consomment ce qui n’est pas à eux, qu’ils suivent ceux qui les ont laissés ! — dès lors, je m’en occupe.
אמר רב נחמן מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו מכאן ואילך מיזדקקנא
Au début, pourquoi ne [s’en occupait-il] pas ? Rav Papa dit : Rembourser un créancier est une mitsva, et les orphelins ne sont pas assujettis aux mitsvot. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : Dis : [le père] lui a peut-être remis des bourses [en paiement].
מעיקרא מאי טעמא לא אמר רב פפא פריעת בעל חוב מצוה ויתמי לא בני מיעבד מצוה נינהו רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה
Quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux le cas où le débiteur a reconnu [la dette] ; ou encore celui où on l’a mis au ban et où il est mort sous le ban.
מאי בינייהו איכא בינייהו בשחייב מודה אי נמי שמתוה ומת בשמתיה
On envoya de là-bas : [Il s’agit du cas] où on l’a mis au ban et où il est mort sous le ban ; et la halakha est selon Rav Houna, fils de Rav Yehochoua.
שלחו מתם דשמתוה ומית בשמתיה והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
Original : Arakhin 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.