six années de trop. Les Rabbanan, devant Rabba, pensèrent dire : cet acte est postdaté ; qu’on le retienne jusqu’à ce que sa date arrive, et il ne permet pas de saisir [les biens vendus entre-temps]. Rav Na’hman a dit : cet acte, c’est un scribe précis qui l’a écrit ; les six années pendant lesquelles ils régnèrent en Élam, que nous ne comptons pas, lui les a comptées, et il l’a écrit à sa date.
שית שנין יתירתא סבור רבנן קמיה דרב' למימר האי שטר מאוחר הוא ניעכביה עד דמטיא זמניה ולא טריף אמר רב נחמן האי ספרא דוקנא כתביה והנך שית שנין דמלכו בעילם דאנן לא חשבינן להו הוא קחשיב ליה ובזמניה כתביה
Rav A’ha bar Yaakov objecta : d’où [sait-on] que nous comptons selon le royaume des Grecs ? Peut-être comptons-nous depuis la sortie d’Égypte, et il a laissé de côté le premier millier et a pris le dernier millier, et cet [acte] est donc postdaté ! Rav Na’hman a dit : en exil, on ne compte que selon les rois grecs.
מתקיף לה רב אחא בר יעקב ממאי דלמלכות יונים מנינן דלמא ליציאת מצרים מנינן ושבקיה לאלפא קמא ונקטיה אלפא בתרא והאי מאוחר הוא אמר רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יונים בלבד
Lui pensa qu’il cherchait simplement à l’écarter ; il sortit, examina, et trouva qu’on avait enseigné : en exil, on ne compte que selon les rois grecs.
הוא סבר דחויי קא מדחי ליה נפק דק ואשכח דתניא בגולה אין מונין אלא למלכי יונים בלבד
Ravina a dit : notre Michna aussi le montre précisément, car nous avons appris : le premier Nissan est le nouvel an pour les rois et pour les fêtes de pèlerinage ; et nous avons dit : pour les rois, pour quelle halakha ? Rav ’Hisda a dit : pour les actes.
אמר רבינא מתניתין נמי דיקא דתנן באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים ואמרינן למלכים למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות
Et nous avons appris : le premier Tichri est le nouvel an pour les années et pour les années sabbatiques ; et nous avons dit : pour les années, pour quelle halakha ? Et Rav ’Hisda a dit : pour les actes. [Les deux règles sur] les actes se contredisent !
ותנן באחד בתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין ואמרינן לשנים למאי הלכתא ואמר רב חסדא לשטרות קשיא שטרות אהדדי
Et nous avons résolu : ici, pour les rois d’Israël ; là, pour les rois des idolâtres : pour les rois des idolâtres, nous comptons à partir de Tichri ; pour les rois d’Israël, nous comptons à partir de Nissan.
ומשנינן כאן למלכי ישראל כאן למלכי עובדי כוכבים למלכי עובדי כוכבים מתשרי מנינן למלכי ישראל מניסן מנינן
Et nous, maintenant, nous comptons à partir de Tichri ; et s’il te venait à l’esprit que nous comptons depuis la sortie d’Égypte, nous devrions compter à partir de Nissan. N’est-ce donc pas qu’on peut en déduire que nous comptons selon les rois grecs ? On en déduit.
ואנן השתא מתשרי מנינן ואי ס"ד ליציאת מצרים מנינן מניסן בעינן למימני אלא לאו ש"מ למלכי יונים מנינן ש"מ:
« Et le jour de la guenoussia de leurs rois », etc. Qu’est-ce que le jour de la guenoussia de leurs rois ? Rav Yehouda a dit : le jour où les idolâtres intronisent leur roi. — Mais n’a-t-on pas enseigné : « le jour de la guenoussia et le jour où l’on intronise leur roi » ? — Ce n’est pas difficile : l’un concerne [le roi] lui-même, l’autre son fils.
ויום גינוסיא של מלכיהם וכו': מאי ויום גינוסיא של מלכיהם אמר רב יהודה יום שמעמידין בו עובדי כוכבים את מלכם והתניא יום גינוסיא ויום שמעמידין בו את מלכם לא קשיא הא דידיה הא דבריה
Mais intronisent-ils donc un roi fils de roi ? Rav Yossef n’a-t-il pas enseigné : « Voici, Je t’ai rendu petit parmi les nations » (Ab 1, 2) — car ils n’installent pas un roi fils de roi ; « tu es fort méprisé » (Ab 1, 2) — car ils n’ont ni écriture ni langue [propres] ? Qu’est-ce donc que le jour de la guenoussia ? Le jour de la naissance.
ומי מוקמי מלכא בר מלכא והתני רב יוסף (עובדיה א, ב) הנה קטן נתתיך בגוים שאין מושיבין מלך בן מלך (עובדיה א, ב) בזוי אתה מאד שאין להן לא כתב ולא לשון אלא מאי יום גינוסיא יום הלידה
Mais n’a-t-on pas enseigné : « le jour de la guenoussia et le jour de la naissance » ? — Ce n’est pas difficile : l’un concerne [le roi] lui-même, l’autre son fils.
והתניא יום גינוסיא ויום הלידה לא קשיא הא דידיה הא דבריה
Mais n’a-t-on pas enseigné : « le jour de sa guenoussia, le jour de la guenoussia de son fils, le jour de sa naissance et le jour de la naissance de son fils » ? — Qu’est-ce donc que le jour de la guenoussia ? Le jour où l’on intronise leur roi ; et ce n’est pas difficile : l’un concerne [le roi] lui-même, l’autre son fils.
והתניא יום גינוסיא שלו יום גינוסיא של בנו ויום הלידה שלו ויום הלידה של בנו אלא מאי יום גינוסיא יום שמעמידין בו מלכם ולא קשיא הא דידיה הא דבריה
Et s’il te paraît difficile qu’ils n’intronisent pas un roi fils de roi, [sache que] sur requête, ils l’intronisent, comme Asvérus, fils d’Antoninus, qui régna.
ואי קשיא לך דלא מוקמי מלכא בר מלכא ע"י שאלה מוקמי כגון אסוירוס בר אנטונינוס דמלך
Antoninus dit à Rabbi : je voudrais que mon fils Asvérus règne à ma place et que Tibériade soit faite colonie [exempte d’impôts] ; si je leur demande une chose, ils la feront ; deux, ils ne les feront pas. [Rabbi] amena un homme, le fit monter sur un autre, donna une colombe dans la main de celui du dessus et dit à celui du dessous : dis à celui du dessus de faire envoler la colombe de sa main. [Antoninus] dit : on peut en déduire qu’il me dit ceci : demande-leur que mon fils Asvérus règne à ma place, et dis à Asvérus de faire de Tibériade une colonie.
א"ל אנטונינוס לרבי בעינא דימלוך אסוירוס ברי תחותי ותתעביד טבריא קלניא ואי אימא להו חדא עבדי תרי לא עבדי אייתי גברא ארכביה אחבריה ויהב ליה יונה לעילאי בידיה וא"ל לתתאה אימר לעילא דלמפרח מן ידיה יונה אמר שמע מינה הכי קאמר לי את בעי מינייהו דאסוירוס ברי ימלוך תחותי ואימא ליה לאסוירוס דתעביד טבריא קלניא
Il lui dit : les notables de Rome me tourmentent. [Rabbi] l’emmena dans le jardin ; chaque jour il arrachait devant lui un radis de la plate-bande. Il dit : on peut en déduire qu’il me dit ceci : tue-les un par un, et ne t’attaque pas à eux tous [ensemble].
א"ל מצערין לי חשובי [רומאי] מעייל ליה לגינא כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה אמר ש"מ הכי קאמר לי את קטול חד חד מינייהו ולא תתגרה בהו בכולהו
Original : Avodah Zarah 10a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.