Qu’il le lui dise explicitement ! — Il pensait : les notables de Rome l’entendront et le tourmenteront. — Qu’il le lui dise à voix basse ! — Parce qu’il est écrit : « Car l’oiseau du ciel emportera la voix » (Qo 10, 20).
ולימא ליה מימר [בהדיא] אמר שמעי (בי) חשובי רומי ומצערו ליה ולימא ליה בלחש משום דכתיב (קהלת י, כ) כי עוף השמים יוליך את הקול
Il avait une fille nommée Guira, qui commit une faute. Il lui envoya de la roquette (guerguira) [ : « Guira a fauté »] ; [Rabbi] lui envoya de la coriandre (kousbarta) [ : « tue ta fille »] ; il lui envoya des poireaux (karti) [ : « je retrancherai »] ; il lui envoya de la laitue (’hassa) [ : « aie pitié »].
Chaque jour, il lui envoyait de l’or concassé dans des sacs, avec du blé par-dessus. Il disait [à ses serviteurs] : portez le blé à Rabbi. Rabbi lui dit : je n’en ai pas besoin, j’en ai beaucoup. Il lui dit : que ce soit pour ceux qui viendront après toi, qui le donneront à ceux qui viendront après moi ; et ce qui sortira d’eux [comme tribut], qu’ils le paient avec cela.
כל יומא הוה שדר ליה דהבא פריכא במטראתא וחיטי אפומייהו אמר להו אמטיו חיטי לרבי אמר [ליה רבי] לא צריכנא אית לי טובא אמר ליהוו למאן דבתרך דיהבי לבתראי דאתו בתרך ודאתי מינייהו ניפוק עלייהו
Il avait un souterrain qui allait de sa maison à la maison de Rabbi. Chaque jour il amenait deux esclaves : il en tuait un à la porte de la maison de Rabbi et un à la porte de sa propre maison. Il dit [à Rabbi] : au moment où je viens, qu’on ne trouve personne devant toi.
ה"ל ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית רבי כל יומא הוה מייתי תרי עבדי חד קטליה אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה א"ל בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך
Un jour, il trouva Rabbi ’Hanina bar ’Hama qui était assis. Il dit : ne t’ai-je pas dit qu’au moment où je viens, on ne trouve personne devant toi ? Il lui dit : celui-ci n’est pas un être humain [ordinaire]. Il lui dit : dis à cet esclave qui dort à la porte de se lever et de venir.
יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא דהוה יתיב אמר לא אמינא לך בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך א"ל לית דין בר איניש א"ל אימא ליה לההוא עבדא דגני אבבא דקאים וליתי
Rabbi ’Hanina bar ’Hama alla et le trouva tué. Il dit : comment faire ? Si je vais lui dire qu’il est tué — on n’annonce pas un malheur ; si je le laisse et m’en vais, nous manquerions de respect envers la royauté. Il implora la miséricorde pour lui, le ranima et l’envoya. [Antoninus] dit : je sais que le plus petit d’entre vous ressuscite les morts ; toutefois, au moment où je viens, qu’on ne trouve personne devant toi.
אזל ר' חנינא בר חמא אשכחיה דהוה קטיל אמר היכי אעביד אי איזיל ואימא ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה ואיזיל קא מזלזלינן במלכותא בעא רחמי עליה ואחייה ושדריה אמר ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים מיהו בעידנא דאתינא לא נשכח איניש קמך
Chaque jour, il servait Rabbi, lui donnait à manger et à boire. Lorsque Rabbi voulait monter sur son lit, il se penchait devant le lit et lui disait : monte sur moi jusqu’à ton lit. [Rabbi] dit : il n’est pas convenable de rabaisser à ce point la royauté. Il dit : qui me fera servir de matelas sous toi dans le monde à venir ?
כל יומא הוה משמש לרבי מאכיל ליה משקי ליה כי הוה בעי רבי למיסק לפוריא הוה גחין קמי פוריא א"ל סק עילואי לפורייך אמר לאו אורח ארעא לזלזולי במלכותא כולי האי אמר מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא
Il lui dit : viendrai-je dans le monde à venir ? Il lui dit : oui. Il lui dit : mais n’est-il pas écrit : « Il n’y aura pas de survivant pour la maison d’Ésaü » (Ab 1, 18) ? — [Il s’agit] de celui qui fait les actes d’Ésaü.
א"ל אתינא לעלמא דאתי א"ל אין א"ל והכתיב (עובדיה א, יח) לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו
On a aussi enseigné ainsi : « Il n’y aura pas de survivant pour la maison d’Ésaü » ; on pourrait croire : pour tous ; le verset dit : « pour la maison d’Ésaü » — pour celui qui fait les actes d’Ésaü.
תניא נמי הכי לא יהיה שריד לבית עשו יכול לכל ת"ל לבית עשו בעושה מעשה עשו
Il lui dit : mais n’est-il pas écrit : « Là est Édom, ses rois et tous ses princes » (Ez 32, 29) ? Il lui dit : « ses rois » — et non tous ses rois ; « tous ses princes » — et non tous ses dignitaires.
א"ל והכתיב (יחזקאל לב, כט) שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה א"ל מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה
On a aussi enseigné ainsi : « ses rois » — et non tous ses rois ; « tous ses princes » — et non tous ses dignitaires. « Ses rois et non tous ses rois » — à l’exception d’Antoninus fils d’Asvérus ; « tous ses princes et non tous ses dignitaires » — à l’exception de Ketia bar Chalom.
תניא נמי הכי מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום
Qu’en est-il de Ketia bar Chalom ? Un certain César, qui haïssait les Juifs, dit aux notables du royaume : celui à qui il pousse une excroissance au pied, doit-il la couper et vivre, ou la laisser et souffrir ? Ils lui dirent : qu’il la coupe et vive.
קטיעה בר שלום מאי הוי דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי אמר להו לחשיבי דמלכותא מי שעלה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו לו יקטענה ויחיה
Ketia bar Chalom leur dit : d’abord, tu ne pourras pas en venir à bout, de tous, car il est écrit : « Car comme les quatre vents du ciel Je vous ai déployés » (Za 2, 10). Que dit-il ? Si l’on dit qu’Il les a dispersés aux quatre vents, il aurait fallu « aux quatre vents » au lieu de « comme les quatre vents » ! Mais de même que le monde ne peut exister sans vents, ainsi le monde ne peut exister sans Israël. Et de plus, on t’appellera « royaume mutilé ».
אמר להו קטיעה בר שלום חדא דלא יכלת להו לכולהו דכתיב (זכריה ב, י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מאי קאמר אלימא דבדרתהון בד' רוחות האי כארבע רוחות לארבע רוחות מבעי ליה אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ועוד קרו לך מלכותא קטיעה
[Le César] lui dit : tu as bien parlé ; toutefois, quiconque l’emporte sur le roi, on le jette dans une fournaise creuse. Lorsqu’on le saisit et qu’on l’emmenait, une matrone lui dit : malheur au navire qui s’en va sans [payer] le péage ! Il se jeta sur le bout de son prépuce et le trancha ; il dit : j’ai payé mon péage, je passerai et traverserai. Lorsqu’on le jeta, il dit : tous mes biens à Rabbi Akiva et à ses collègues. Rabbi Akiva sortit et expliqua : « Et ce sera pour Aaron et pour ses fils » (Ex 29, 28) : la moitié pour Aaron et la moitié pour ses fils.
א"ל מימר שפיר קאמרת מיהו כל דזכי (מלכא) שדו ליה לקמוניא חלילא כד הוה נקטין ליה ואזלין אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו יצא ר"ע ודרש (שמות כט, כח) והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו
Une voix céleste sortit et dit : Ketia bar Chalom est destiné à la vie du monde à venir. Rabbi pleura et dit : il y en a qui acquièrent leur monde en une seule heure, et il y en a qui acquièrent leur monde en de nombreuses années.
יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים
Antoninus servait Rabbi ; Ardavan servait Rav. Lorsque Antoninus mourut, Rabbi dit : le lien s’est défait. Lorsque Ardavan mourut, Rav dit :
אנטונינוס שמשיה לרבי אדרכן שמשיה לרב כי שכיב אנטונינוס א"ר נתפרדה חבילה כי שכיב אדרכן אמר רב
Original : Avodah Zarah 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.