qui avaient posé deux marmites sur un même foyer, sans que les Sages s’en inquiètent ? Que signifie « sans que les Sages s’en inquiètent » ?
ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים מאי לא חשו להם חכמים
’Avoda zara 12a עבודה זרה
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé a dit : au sujet de la viande de nevéla, nous ne disons pas : peut-être l’Israélite a-t-il détourné le visage et l’idolâtre a-t-il jeté de la nevéla dans la marmite ; de même, ici aussi, les Sages ne se sont pas inquiétés de l’argent [qui va] à l’idolâtrie.
אמר אביי משום בשר נבילה לא אמרינן דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים
Rava a dit : que signifie « sans que les Sages s’en inquiètent » ? [Ils ne s’en sont pas inquiétés] au titre des mets cuits par les idolâtres.
רבא אמר מאי לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים
De même, ici aussi, les Sages ne se sont pas inquiétés du jour de leur fête.
דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום יום אידם
Rabba bar ’Oula a dit : les Sages ne se sont pas inquiétés des éclaboussures.
רבה בר עולא אמר לא חשו להם חכמים משום צינורא
De même, ici aussi, les Sages ne se sont pas inquiétés [des jours] avant leurs fêtes.
דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן:
« Peut-on aller là-bas ? », etc. Nos maîtres ont enseigné : une ville où il y a une idole, il est interdit d’y entrer, et [d’aller] de là vers une autre ville ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : tant que la route mène uniquement à ce lieu, c’est interdit ; si la route ne mène pas uniquement à ce lieu, c’est permis.
מהו לילך לשם וכו': ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת דברי רבי מאיר וחכ"א כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר
Si une épine s’est fichée [dans son pied] devant une idole, qu’il ne se penche pas pour l’enlever, car il paraîtrait se prosterner devant l’idole ; et si cela ne paraît pas ainsi, c’est permis. Si ses pièces de monnaie se sont éparpillées devant une idole, qu’il ne se penche pas pour les ramasser, car il paraîtrait se prosterner devant l’idole ; et si cela ne paraît pas ainsi, c’est permis.
ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר
Une source qui coule devant une idole, qu’il ne se penche pas pour boire, car il paraîtrait se prosterner devant l’idole ; et si cela ne paraît pas ainsi, c’est permis. Des figures qui déversent de l’eau dans les villes, qu’il ne pose pas sa bouche sur leur bouche pour boire, car il paraîtrait embrasser l’idole. De même, qu’il ne pose pas sa bouche sur une conduite d’eau pour boire, à cause du danger.
מעיין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים כיוצא בו לא יניח פיו על סילון וישתה מפני הסכנה
Que signifie « si cela ne paraît pas » ? Si l’on dit : qu’on ne le voit pas, Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : partout où les Sages ont interdit à cause de l’apparence, c’est interdit même dans les chambres les plus retirées ? Dis plutôt : s’il ne paraît pas se prosterner devant l’idole, c’est permis.
מאי אינו נראה אילימא דלא מתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור אלא אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים מותר
Et il fallait [tous ces cas] : car si l’on avait enseigné [le cas de] l’épine, [on aurait dit que c’est] parce qu’il est possible d’aller plus loin et de l’enlever ; mais les pièces, ce qui n’est pas possible, dis que non.
וצריכא דאי תנא קוץ משום דאפשר למיזל קמיה ומשקליה אבל מעות דלא אפשר אימא לא
Et si l’on avait enseigné [le cas des] pièces, c’est une perte d’argent ; mais l’épine, qui est une souffrance, dis que non. Et si l’on avait enseigné ces deux-là, c’est parce qu’il n’y a pas de danger ; mais une source, où il y a un danger — car s’il ne boit pas, il mourra — dis que non. Il fallait donc [tous les cas].
ואי תנא מעות דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא ואי תנא הני תרתי משום דליכא סכנה אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית אימא לא צריכא
Original : Avodah Zarah 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.