Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
pour le non-précisé, faut-il dire qu’on vend ? Et pour le précisé, faut-il dire qu’on ne vend pas ? C’est donc : non précisé, lorsqu’il dit « du blé » ; précisé, lorsqu’il dit « blanc ».
לא סתמן צריכא למימר דמזבנינן ולא פירושן צריכא למימר דלא מזבנינן אלא סתמן דקאמר חיטי פירושן דקאמר חוורתא
— On en déduirait que pour le coq, même non précisé, c’est interdit ! — Je te dirai : en réalité, non précisé, lorsqu’il dit « du blé blanc » ; précisé, lorsqu’il dit « pour l’idolâtrie ».
מכלל דתרנגול אפי' סתמן נמי לא אמרי לעולם סתמן דקאמר חיטי חוורתא פירושן דקאמר לעבודת כוכבים
Et le cas précisé était nécessaire : on aurait pu penser que cet homme ne le veut pas pour l’idolâtrie, mais qu’il est simplement attaché à l’idolâtrie et pense que, de même que lui y est attaché, tout le monde y est attaché ; il dirait donc ainsi pour qu’on lui vende. Il nous enseigne [que c’est interdit].
ופירושן אצטריכא ליה סד"א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קא בעי אלא מיבק הוא דאביק בעבודת כוכבים וסבר כי היכי דההוא גברא אביק ביה כ"ע נמי אביקו אימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ"ל
Rav Achi demanda : [s’il demande :] « Qui a un coq blanc mutilé ? », qu’en est-il de lui vendre un coq blanc entier ? Dit-on : puisqu’il dit « mutilé », il ne le veut pas pour l’idolâtrie ; ou peut-être use-t-il de ruse ?
בעי רב אשי תרנגול לבן קטוע למי מהו למכור לו תרנגול לבן שלם מי אמרינן מדקאמר קטוע לאו לעבודת כוכבים קבעי או דלמא איערומי קא מערים
Si tu dis qu’il use de ruse : [s’il demande :] « Qui a un coq blanc ? Qui a un coq blanc ? », qu’on lui donne un noir et qu’il le prenne, qu’on lui donne un rouge et qu’il le prenne, qu’en est-il de lui vendre un blanc ? Dit-on : puisqu’on lui a donné un noir et qu’il l’a pris, un rouge et qu’il l’a pris, il ne le veut pas pour l’idolâtrie ; ou peut-être use-t-il de ruse ? La question reste en suspens.
את"ל האי איערומי הוא דקא מערים תרנגול לבן למי תרנגול לבן למי ויהבו ליה שחור ושקל ויהבו ליה אדום ושקל מהו למכור לו לבן מי אמרינן כיון דיהבו שחור ושקל אדום ושקל לאו לעבודת כוכבים קא בעי או דלמא איערומי קא מערים תיקו:
Rabbi Meïr dit : aussi un bon palmier, etc. Rav ’Hisda dit à Avimi : nous avons pour tradition que le [traité] Avoda Zara de notre père Abraham comptait quatre cents chapitres, et nous, nous n’en avons appris que cinq, et nous ne savons pas ce que nous disons.
ר"מ אומר אף דקל וכו': א"ל רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הויין ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן
Et quelle est la difficulté ? Il est enseigné : Rabbi Meïr dit : il est aussi interdit de vendre aux idolâtres un bon palmier, du ’hatsav et du nikloss. Un bon palmier, on ne le vend pas ; mais un mauvais palmier, on le vend ? Or nous avons appris : on ne leur vend pas ce qui est attaché au sol ! Il lui répondit : qu’est-ce qu’un bon palmier ? Les fruits d’un bon palmier. Et de même, Rav Houna dit : les fruits d’un bon palmier.
ומאי קשיא דקתני ר"מ אומר אף דקל טב חצב ונקלס אסור למכור לעובדי כוכבים דקל טב הוא דלא מזבנינן הא דקל ביש מזבנינן והתנן אין מוכרין להם במחובר לקרקע א"ל מאי דקל טב פירות דקל טב וכן אמר רב הונא פירות דקל טב
’Hatsav, c’est le kachba ; nikloss : quand Rav Dimi vint, il dit au nom de Rabbi ’Hama bar Yossef : ce sont les kouryati. Abayé dit à Rav Dimi : nous avons appris « nikloss » sans savoir ce que c’est, et toi tu dis « kouryati », et nous ne le savons pas davantage. En quoi nous as-tu été utile ? Il lui répondit : je vous ai été utile, car lorsque tu iras là-bas et que tu leur diras « nikloss », ils ne sauront pas ; tu leur diras « kouryati », ils sauront et te les montreront.
חצב קשבא נקלס כי אתא רב דימי א"ר חמא בר יוסף קורייטי א"ל אביי לרב דימי תנן נקלס ולא ידעינן מהו ואת אמרת קורייטי ולא ידעינן מאי אהנית לן א"ל אהנאי לכו דכי אזלת התם אמרת להו נקלס ולא ידעי אמרת להו קורייטי וידעי וקא מחוו לך:
MICHNA: Là où l’on a coutume de vendre du petit bétail aux idolâtres, on en vend ; là où l’on a coutume de ne pas en vendre, on n’en vend pas. Et en tout lieu, on ne leur vend pas de gros bétail, ni veaux ni poulains, qu’ils soient sains ou estropiés. Rabbi Yehouda permet [de vendre] une bête estropiée, et ben Betéra permet [de vendre] un cheval.
מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמין ושבורין ר' יהודה מתיר בשבורה ובן בתירא מתיר בסוס:
GUEMARA: Faut-il en conclure qu’il n’y a pas d’interdit, mais seulement une coutume : là où l’on a coutume d’interdire, on interdit ; là où l’on a coutume de permettre, on permet ?
גמ׳ למימרא דאיסורא ליכא מנהגא הוא דאיכא היכא דנהיג איסור נהוג היכא דנהיג היתר נהוג
On objecta : on ne place pas de bête dans les auberges des idolâtres, parce qu’ils sont soupçonnés de bestialité ! Rav dit : là où l’on a permis de vendre, on a permis de laisser [une bête] seule [avec eux] ; là où l’on a interdit de laisser seule, on a interdit de vendre.
ורמינהי אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים מפני שחשודין על הרביעה אמר רב מקום שהתירו למכור התירו לייחד מקום שאסרו לייחד אסרו למכור
Original : Avodah Zarah 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.