Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et d’où dis-tu que l’on raisonne de cette manière ? De ce que nous avons appris : Beit Chammaï disent : on ne vendra pas une vache de labour pendant la septième année ; et Beit Hillel le permettent, car [l’acheteur] peut l’abattre.
ומנא תימרא דאמרינן כי האי גוונא דתנן בש"א לא ימכור אדם פרה החורשת בשביעית וב"ה מתירין מפני שיכול לשוחטה
Rabba dit : est-ce comparable ? Là, on n’est pas tenu de faire chômer sa bête pendant la septième année ; ici, on est tenu de faire chômer sa bête le Chabbat.
אמר רבה מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית הכא אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת
Abayé lui dit : et partout où l’on est tenu, est-ce interdit ? Voici le champ, que l’on est tenu de faire chômer pendant la septième année, et nous avons appris : Beit Chammaï disent : on ne vendra pas un champ labouré pendant la septième année ; et Beit Hillel le permettent, car [l’acheteur] peut le laisser en jachère.
א"ל אביי וכל היכא דאדם מצווה אסור והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית ותנן בש"א לא ימכור אדם שדה ניר בשביעית וב"ה מתירין מפני שיכול להובירה
Rav Achi objecta : et partout où l’on n’est pas tenu, est-ce permis ? Voici les outils, que l’on n’est pas tenu de faire chômer pendant la septième année, et nous avons appris : voici les outils qu’on n’a pas le droit de vendre pendant la septième année : la charrue et tous ses accessoires, le joug, la fourche à vanner et la houe.
מתקיף לה רב אשי וכל היכא דאין אדם מצווה שרי והרי כלים דאין אדם מצווה על שביתת כלים בשביעית ותנן אלו הן כלים שאין אדם רשאי למוכרן בשביעית המחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר
Rav Achi dit plutôt : partout où l’on peut attribuer [l’achat à un usage permis], on l’attribue, même si l’on est tenu [de faire chômer] ; et partout où l’on ne peut pas l’attribuer, on ne l’attribue pas, même si l’on n’est pas tenu.
אלא אמר רב אשי כל היכא דאיכא למיתלא תלינן ואע"ג דמצווה וכל היכא דליכא למיתלי לא תלינן אע"ג דאינו מצווה
Rabba vendit un âne à un Israélite soupçonné de vendre aux idolâtres. Abayé lui dit : pour quelle raison le maître a-t-il agi ainsi ? Il lui répondit : moi, j’ai vendu à un Israélite. Il lui dit : mais il va le vendre à un idolâtre ! — À un idolâtre, il le vend ; à un Israélite, il ne le vend pas ?
רבה זבין ההוא חמרא לישראל החשיד למכור לעובד כוכבים א"ל אביי מ"ט עבד מר הכי א"ל אנא לישראל זביני א"ל והא אזיל ומזבין ליה לעובד כוכבים לעובד כוכבים קא מזבין לישראל לא קא מזבין
Il lui objecta : là où l’on a coutume de vendre du petit bétail aux Kouthéens, on en vend ; [là où l’on a coutume] de ne pas en vendre, on n’en vend pas. Quelle en est la raison ? Si l’on dit que c’est parce qu’ils sont soupçonnés de bestialité, en sont-ils soupçonnés ? Il a pourtant été enseigné : on ne place pas de bête dans les auberges des idolâtres, les mâles avec les mâles ni les femelles avec les femelles, et à plus forte raison les femelles avec les mâles et les mâles avec les femelles ;
איתיביה מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים מוכרין שלא למכור אין מוכרין מ"ט אילימא משום דחשידי ארביעה ומי חשידי והתניא אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות ואין צ"ל נקבות אצל זכרים וזכרים אצל נקבות
on ne confie pas de bête à leur berger, on ne s’isole pas avec eux, et on ne leur confie pas un enfant pour lui apprendre à lire ni pour lui apprendre un métier. Mais on place une bête dans les auberges des Kouthéens, les mâles avec les femelles et les femelles avec les mâles, et à plus forte raison les mâles avec les mâles et les femelles avec les femelles ;
ואין מוסרין בהמה לרועה שלהן ואין מייחדין עמהם ואין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אבל מעמידין בהמה בפונדקאות של כותים זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים ואין צ"ל זכרים אצל זכרים ונקבות אצל נקבות
on confie une bête à leur berger, on s’isole avec eux, et on leur confie un enfant pour lui apprendre à lire et pour lui apprendre un métier. Il en ressort qu’ils ne sont pas soupçonnés.
ומוסרין בהמה לרועה שלהן ומייחדין עמהם ומוסרין להם תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אלמא לא חשידי
Et il a encore été enseigné : on ne leur vend ni armes ni accessoires d’armes, on ne leur aiguise pas les armes, et on ne leur vend ni ceps, ni carcans, ni entraves, ni chaînes de fer, qu’il s’agisse d’un idolâtre ou d’un Kouthéen.
ועוד תניא אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין ואין משחיזין להן את הזיין ואין מוכרין להן לא סדן ולא קולרין ולא כבלים ולא שלשלאות של ברזל אחד עובד כוכבים ואחד כותי
Quelle en est la raison ? Si l’on dit qu’ils sont soupçonnés de verser le sang, en sont-ils soupçonnés ? N’as-tu pas dit : on s’isole avec eux ? C’est plutôt parce qu’il risque de le revendre à un idolâtre [ ; ainsi est-il interdit de vendre à qui est soupçonné de revendre aux idolâtres].
מ"ט אי נימא דחשידי אשפיכות דמים ומי חשידי האמרת ומייחדין עמהן אלא משום דאתי לזבונה לעובד כוכבים
Et si tu dis : le Kouthéen ne se repent pas, [mais] l’Israélite se repent — Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Rabba bar Avouha : de même qu’on a dit qu’il est interdit de vendre à un idolâtre, de même il est interdit de vendre à un Israélite soupçonné de vendre aux idolâtres ? [Rabba] courut après [l’acheteur] trois parasanges, et certains disent une parasange, dans le sable, mais ne le rattrapa pas.
וכי תימא כותי לא עביד תשובה ישראל עביד תשובה והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים רהיט בתריה תלתא פרסי וא"ד פרסא בחלא ולא אדרכיה
Rav Dimi bar Abba dit : de même qu’il est interdit de vendre à un idolâtre, il est interdit de vendre à un brigand israélite. De quel cas s’agit-il ? S’il est soupçonné de tuer, c’est évident : il est comme un idolâtre !
א"ר דימי בר אבא כדרך שאסור למכור לעובד כוכבים אסור למכור ללסטים ישראל ה"ד אי דחשיד דקטיל פשיטא היינו עובד כוכבים
Et s’il ne tue pas, pourquoi pas ? — En réalité, il ne tue pas, et il s’agit ici d’une arme émoussée [à usage défensif], car il arrive qu’il en use pour se sauver lui-même [et qu’il tue alors].
ואי דלא קטיל אמאי לא לעולם דלא קטיל והב"ע במשמוטא דזימנין דעביד לאצולי נפשיה
Nos maîtres ont enseigné : on ne leur vend pas de boucliers ; et certains disent : on leur vend des boucliers. Quelle en est la raison ? Si l’on dit que c’est parce qu’ils les protègent, s’il en est ainsi, même le blé et l’orge ne seraient pas [permis] ! Rav dit :
תנו רבנן אין מוכרין להן תריסין וי"א מוכרין להן תריסין מ"ט אילימא משום דמגנו עלייהו אי הכי אפילו חיטי ושערי נמי לא אמר רב
Original : Avodah Zarah 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.