s’il était possible [de s’en abstenir], ce serait effectivement ainsi.
אי אפשר ה"נ
’Avoda zara 16a עבודה זרה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Certains disent : pour les boucliers, la raison est la suivante : [on n’en vend] pas, car lorsque leurs armes sont épuisées, ils tuent avec eux ; et certains disent : on leur vend des boucliers, car lorsque leurs armes sont épuisées, ils s’enfuient. Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : la halakha est selon « certains disent ».
איכא דאמרי תריסין היינו טעמא דלא דכי שלים זינייהו קטלי בגוייהו ויש אומרים מוכרים להם תריסין דכי שלים זינייהו מערק ערקי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הלכה כיש אומרים
Rav Ada bar Ahava dit : on ne leur vend pas de barres de fer. Quelle en est la raison ? Parce qu’ils en forgent des armes. — S’il en est ainsi, même les pioches et les haches ! — Rav Zevid dit : [il s’agit] de fer indien. — Et aujourd’hui que nous en vendons ? — Rav Achi dit : aux Perses, qui nous protègent.
אמר רב אדא בר אהבה אין מוכרין להן עששיות של ברזל מ"ט משום דחלשי מינייהו כלי זיין אי הכי אפילו מרי וחציני נמי אמר רב זביד בפרזלא הינדואה והאידנא דקא מזבנינן א"ר אשי לפרסאי דמגנו עילוון:
Veaux et poulains : il a été enseigné : Rabbi Yehouda permet [de vendre] une bête estropiée, car elle ne peut guérir et vivre. On lui dit : mais on la fait saillir et elle met bas ! Et puisqu’on la fait saillir et qu’elle met bas, on en viendra à la garder. Il leur répondit : lorsqu’elle mettra bas [, je le permettrai] ; il en ressort qu’elle n’accepte pas de mâle.
עגלים וסייחים: תניא רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות ולחיות אמרו לו והלא מרביעין עליה ויולדת וכיון דמרביעין עליה ויולדת אתו לשהויה אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר:
Ben Betéra permet [de vendre] un cheval : il a été enseigné : ben Betéra permet [de vendre] un cheval, car on lui fait faire un travail pour lequel on n’est pas passible d’un sacrifice expiatoire ; et Rabbi l’interdit pour deux raisons : l’une au titre d’arme, l’autre au titre de gros bétail.
בן בתירא מתיר בסוס: תניא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליה חטאת ורבי אוסר מפני ב' דברים אחד משום תורת כלי זיין ואחד משום תורת בהמה גסה
Au titre d’arme, on comprend : il arrive qu’il tue en renversant [l’ennemi]. Mais au titre de gros bétail, de quoi s’agit-il ? Rabbi Yo’hanan dit : lorsqu’il vieillit, on le fait tourner à la meule le Chabbat. Rabbi Yo’hanan dit : la halakha est selon ben Betéra.
בשלמא תורת כלי זיין איכא דקטיל בסחופיה אלא תורת בהמה גסה מאי היא אמר רבי יוחנן לכשיזקין מטחינו ברחיים בשבת א"ר יוחנן הלכה כבן בתירא
Il leur fut demandé : qu’en est-il d’un bœuf d’engraissement ? Question qui se pose selon Rabbi Yehouda, question qui se pose selon les Sages.
איבעיא להו שור של פטם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
Question selon Rabbi Yehouda : Rabbi Yehouda ne permet que pour une bête estropiée, qui ne parviendra pas à travailler ; mais celle-ci, qui, si on la garde, parviendra à travailler, est interdite ;
תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קא שרי רבי יהודה אלא בשבורה דלא אתי לכלל מלאכה אבל האי דכי משהי ליה אתי לכלל מלאכה אסור
ou peut-être, même selon les Sages, ils n’interdisent là que [la bête] qui n’est pas ordinairement destinée à l’abattage, mais celle-ci, qui est ordinairement destinée à l’abattage, même les Sages la permettent ?
או דלמא אפילו לרבנן לא קא אסרי התם אלא דסתמיה לאו לשחיטה קאי אבל האי דסתמיה לשחיטה קאי אפילו רבנן שרו
Viens entendre, car Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : ceux de la maison de Rabbi offraient un bœuf d’engraissement le jour de leur fête. Il fallut quatre myriades [de dinars] pour qu’on ne l’offre pas le jour même mais le lendemain ; quatre myriades pour qu’on ne l’offre pas vivant mais abattu ; quatre myriades pour qu’on ne l’offre plus du tout.
ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל של בית רבי היו מקריבין שור של פטם ביום אידם חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו היום אלא למחר חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו חי אלא שחוט חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו כל עיקר
Quelle en est la raison ? N’est-ce pas de crainte qu’on en vienne à le garder ? — Et selon ton raisonnement, qu’on ne l’offre pas le jour même mais le lendemain, quelle en est la raison ? C’est plutôt que Rabbi voulait abolir la chose, et il pensait : elle s’abolira peu à peu.
מ"ט לאו משום דלמא אתי לשהויי וליטעמיך שאין מקריבין אותו היום אלא למחר מאי טעמא אלא רבי מיעקר מילתא בעי וסבר יעקר ואתי פורתא פורתא
— Mais si on le garde, recouvre-t-il la santé et fait-il un travail ? Rav Achi dit : Zevida bar Tora m’a dit : on le garde et il travaille deux fois plus.
וכי משהי ליה בריא ועביד מלאכה אמר רב אשי אמר לי זבידא בר תורא משהינן ליה ועביד על חד תרין:
MICHNA: On ne leur vend ni ours, ni lions, ni rien qui cause un dommage au public. On ne construit pas avec eux de basilique, d’échafaud, de stade ou de tribune ; mais on construit avec eux des piédestaux et des bains. Lorsqu’on arrive à la coupole où l’on place l’idole, il est interdit de construire.
מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אבל בונין עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנות:
GUEMARA: Rav ’Hanin bar Rav ’Hisda dit, et certains disent que Rav ’Hanan bar Rava dit au nom de Rav : la grosse bête sauvage est comme le petit bétail pour [la règle de] la convulsion, mais non pour la vente.
גמ׳ אמר רב חנין בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה
Et moi je dis : même pour la vente ; là où l’on a coutume de vendre, on vend ; [là où l’on a coutume] de ne pas vendre, on ne vend pas.
ואני אומר אף למכירה מקום שנהגו למכור מוכרין שלא למכור אין מוכרין
Nous avons appris : on ne leur vend ni ours, ni lions, ni rien qui cause un dommage au public. La raison est que cela cause un dommage au public ; mais si cela ne cause pas de dommage au public, c’est permis ! Rabba bar Oula dit : il s’agit d’un lion estropié,
תנן אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק לרבים הא לית ביה נזק לרבים שרי אמר רבה בר עולא בארי שבור
Original : Avodah Zarah 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.