leur vin ordinaire est interdit au profit et rend impur de l’impureté des liquides, dans la mesure d’un quart [de log] ; celui qui dépose son vin chez un païen, [ce vin] est interdit à la consommation et permis au profit.
סתם יינם אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה
Mais n’avons-nous pas appris dans la Michna : celui qui dépose ses fruits chez un païen, ils sont comme les fruits du païen pour [les lois de] la septième année et de la dîme ? [Il s’agit d’un cas] où [le païen] lui a réservé un coin particulier.
והתנן המפקיד פירותיו אצל עובד כוכבים הרי הן כפירותיו של עובד כוכבים לשביעית ולמעשר כגון שייחד לו קרן זוית
S’il en est ainsi, que [le vin] soit aussi permis à la consommation ! Car Rabbi Yo’hanan arriva à Proud et dit : « Y a-t-il quelque [enseignement de la] Michna de Bar Kappara ? » Rabbi Tan’houm de Proud lui enseigna : « Celui qui dépose son vin chez un païen, il est permis à la consommation. »
אי הכי בשתיה נמי לישתרי דהא רבי יוחנן אקלע לפרוד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא ליה ר' תנחום דמן פרוד המפקיד יינו אצל עובד כוכבים מותר בשתיה
Car on a enseigné : celui qui achète comme celui qui loue une maison dans la cour d’un païen, et la remplissent de vin, la clé ou le sceau étant entre les mains du Juif : Rabbi Eliézer permet, et les Sages interdisent.
דתניא אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאוהו יין ומפתח או חותם ביד ישראל ר"א מתיר וחכמים אוסרין
Rabbi ’Hiya, fils de Rabbi ’Hiya bar Na’hmani, a dit au nom de Rav ’Hisda, au nom de Rav — et certains disent : Rav ’Hisda a dit au nom de Zeïri ; et certains disent : Rav ’Hisda a dit : Abba bar ’Hama m’a dit : ainsi a dit Zeïri — : la halakha est selon Rabbi Eliézer.
א"ר חייא בריה דרבי חייא בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמרי לה א"ר חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כר"א
Rabbi Elazar a dit : tout est préservé par un seul sceau, sauf le vin, qui n’est pas préservé par un seul sceau. Et Rabbi Yo’hanan a dit : même le vin est préservé par un seul sceau. Et ils ne sont pas en désaccord : celui-ci est selon Rabbi Eliézer, celui-là selon les Sages.
אמר רבי אלעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד ור' יוחנן אמר אפי' יין משתמר בחותם אחד ולא פליגי הא כר"א הא כרבנן
Certains disent : Rabbi Elazar a dit : tout est préservé par un sceau dans un sceau, sauf le vin, qui n’est pas préservé par un sceau dans un sceau. Et Rabbi Yo’hanan a dit : même le vin est préservé par un sceau dans un sceau. Et tous deux sont selon les Sages : l’un pense que lorsque les Sages sont en désaccord avec Rabbi Eliézer, c’est pour un seul sceau, mais avec un sceau dans un sceau, ils permettent ; et l’autre pense que même un sceau dans un sceau, ils l’interdisent.
איכא דאמרי א"ר אלעזר הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם ורבי יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם ותרוייהו כרבנן מר סבר כי פליגי רבנן עליה דר"א בחותם אחד אבל בחותם בתוך חותם שרו ומר סבר אפילו חותם בתוך חותם אסרי
Comment est le sceau dans un sceau ? Rava a dit : un bassin [posé sur] l’ouverture d’un tonneau, enduit [d’argile] et scellé, c’est un sceau dans un sceau ; sinon, non. Un panier, s’il est serré [sur le tonneau], c’est un sceau dans un sceau ; s’il n’est pas serré, ce n’est pas un sceau dans un sceau. Une outre dans un sac : si son ouverture est scellée vers le bas, c’est un sceau dans un sceau ; si son ouverture est vers le haut, ce n’est pas un sceau dans un sceau. Et lorsqu’on replie son ouverture vers l’intérieur, qu’on la lie et qu’on la scelle, c’est un sceau dans un sceau.
היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם ואי לא לא דיקולא ומיהדק הוי חותם בתוך חותם לא מיהדק לא הוי חותם בתוך חותם נוד בדיסקיא חתימת פיו למטה הוי חותם בתוך חותם פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים הוי חותם בתוך חותם
Nos maîtres ont enseigné : au début, on disait : le vin d’Ein Kouchi est interdit à cause de Birat Sarika ; celui de Barkata est interdit à cause de Kefar Parchaï ; celui de Zagdor est interdit à cause de Kefar Chalem. On en vint à dire : les tonneaux ouverts sont interdits, les fermés sont permis.
ת"ר בראשונה היו אומרים יין של עין כושי אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור אסור מפני כפר שלים חזרו לומר חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות
Au début, que pensaient-ils, et à la fin, que pensaient-ils ? Au début, ils pensaient que le Samaritain ne prend pas garde au contact du païen, que [les tonneaux] soient ouverts ou fermés ; et à la fin, ils pensaient : s’il ne prend pas garde pour les ouverts, pour les fermés il prend garde.
מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור מעיקרא סבור אין כותי מקפיד על מגע עובד כוכבים לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות ולבסוף סבור כי לא קפיד אפתוחות אסתומות מקפיד קפיד
Original : Avodah Zarah 31a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.