à partir de là, il n’est concerné ni par [l’interdit du liquide] découvert ni par [celui du] vin de libation. Et les gens de Nehardea disent : même après trois jours, nous craignons [l’interdit du liquide] découvert. Quelle en est la raison ? Il arrive [au serpent] d’en boire par hasard.
מכאן ואילך אין בו משום גילוי ואין בו משום יין נסך ונהרדעי אמרי אפי' לבתר תלתא יומי חיישינן משום גילוי מ"ט זימנין מיקרי שתי
Nos maîtres ont enseigné : le vin en fermentation n’est pas concerné par [l’interdit du liquide] découvert. Et combien [dure] sa fermentation ? Trois jours. Le cresson n’est pas concerné par [l’interdit du liquide] découvert, mais les gens de l’exil ont coutume de l’interdire. Et nous ne l’avons dit que lorsqu’il n’y a pas de vinaigre dedans ; mais s’il y a du vinaigre dedans, [les serpents] y sont attirés.
ת"ר יין תוסס אין בו משום גילוי וכמה תסיסתו ג' ימים השחלים אין בהם משום גילוי ובני גולה נהגו בהן איסור ולא אמרן אלא דלית בהו חלא אבל אית בהו חלא מיגרי בהו
Le koutah babylonien n’est pas concerné par [l’interdit du liquide] découvert, mais les gens de l’exil ont coutume de l’interdire. Rav Menachi a dit : s’il y a des trous dedans, nous craignons. Rav ’Hiya bar Achi a dit au nom de Chmouel : l’eau qui goutte goutte à goutte n’est pas concernée par [l’interdit du liquide] découvert. Rav Achi a dit : à condition qu’elle tombe goutte contre goutte, goutte [après goutte].
כותח הבבלי אין בו משום גילוי ובני גולה נהגו בו איסור אמר רב מנשי אי אית ביה נקורי חיישינן אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל מי טיף טיף אין בו משום גילוי אמר רב אשי והוא דעביד טיף להדי טיף טיף
Rav ’Hiya bar Achi a dit au nom de Chmouel : l’ouverture d’une figue n’est pas concernée par [l’interdit de ce qui est] découvert. Selon qui ? Selon ce Tanna, car on a enseigné : Rabbi Eliézer dit : un homme peut manger des raisins et des figues la nuit sans s’inquiéter, car il est dit : « L’Éternel garde les simples » (Ps 116, 6).
אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל פי תאנה אין בו משום גילוי כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש משום שנאמר (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה'
Rav Safra a dit au nom de Rabbi Yehochoua du Sud : il y a trois sortes de venin : celui du jeune [serpent] coule au fond, celui de l’adulte se répand, et celui du vieux flotte. Veut-on dire que plus il vieillit, plus sa force s’affaiblit ? N’a-t-on pas enseigné : trois [créatures], plus elles vieillissent, plus leur force augmente ; ce sont : le poisson, le serpent et le porc ? Sa force augmente, mais son venin s’affaiblit.
אמר רב ספרא משום ר' יהושע דרומא שלשה מיני ארס הן של בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צף למימרא דכמה דקשיש כחוש חיליה והתניא שלשה כל זמן שמזקינין גבורה מתוספת בהן אלו הן דג נחש וחזיר כח אוסופי הוא דקא מוסיף זיהריה קליש
« Celui du jeune coule au fond » : pour quelle halakha ? Car on a enseigné : un tonneau resté découvert, même si neuf personnes en ont bu et ne sont pas mortes, une dixième n’en boira pas. Il arriva que neuf en burent et ne moururent pas, une dixième en but et mourut. Rabbi Yirmeya a dit : c’est celui qui coule au fond.
של בחור שוקע למאי הלכתא דתניא חבית שנתגלה אע"פ ששתו ממנה תשעה ולא מתו לא ישתה ממנה עשירי מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו ושתה עשירי ומת אמר ר' ירמיה זהו שוקע
De même, une pastèque restée découverte, même si neuf personnes en ont mangé et ne sont pas mortes, une dixième n’en mangera pas. Il arriva que neuf en mangèrent et ne moururent pas, une dixième en mangea et mourut. Rabbi [Yirmeya] a dit : c’est celui qui coule au fond.
וכן אבטיח שנתגלתה אע"פ שאכלו ממנה ט' בני אדם ולא מתו לא יאכל ממנה עשירי מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו ואכל עשירי ומת א"ר זהו שוקע
Nos maîtres ont enseigné : de l’eau restée découverte, on ne la versera pas dans le domaine public, on n’en aspergera pas la maison, on n’en pétrira pas l’argile, on n’en abreuvera ni son animal ni l’animal de son prochain, et on ne s’en lavera ni le visage, ni les mains, ni les pieds. D’autres disent : là où il y a une écorchure, c’est interdit ; s’il n’y a pas d’écorchure, c’est permis.
ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירביץ בהן את הבית ולא יגבל בהן את הטיט ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו אחרים אומרים מקום שיש סירטא אסור אין סירטא מותר
Le maître a dit : « On n’en abreuvera ni son animal ni l’animal de son prochain. » Mais n’a-t-on pas enseigné : « Mais on peut en abreuver son propre animal » ? Cet [enseignement-là] concerne un chat. S’il en est ainsi, [celui] de son prochain aussi ! Celui de son prochain, il maigrit ; le sien aussi maigrit ! Il se rétablit ensuite ; celui de son prochain aussi se rétablit ensuite ! Il arrive [que le prochain] veuille le vendre, et il lui ferait perdre [de l’argent].
אמר מר לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו והתניא אבל משקהו לבהמת עצמו כי תניא ההיא לשונרא אי הכי דחבריה נמי דחבריה כחיש דידיה נמי כחיש הדר בריא דחבריה נמי הדר בריא זימנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה
Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan, au nom de Rabbi Yehouda ben Beteira : il y a trois [sortes de] vins : le vin de libation est interdit au profit et rend impur d’une impureté grave, dans la mesure d’une olive ;
א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית
Original : Avodah Zarah 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.