est-ce a priori, ou seulement a posteriori ? Viens entendre, car Rav Zevid bar Ochaya a enseigné : celui qui achète des jarres aux païens : neuves, il y met du vin ; vieilles, il y met de la saumure et du mouryas — a priori.
לכתחלה או דיעבד ת"ש דתני רב זביד בר אושעיא הלוקח קנקנים מן העובדי כוכבים חדשים נותן לתוכן יין ישנים נותן לתוכן ציר ומורייס לכתחלה
Rabbi Yehouda Nessia demanda à Rabbi Ami : si on les a remises dans le four et qu’elles sont devenues incandescentes, qu’en est-il ? Il lui dit : la saumure [les] brûle [et les purifie], le feu à plus forte raison ! Il a été dit aussi : Rabbi Yo’hanan a dit — et certains disent : Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan — : les jarres des païens qu’on a remises dans le four, dès que leur poix s’en est détachée, elles sont permises.
בעא מיניה ר' יהודה נשיאה מרבי אמי החזירן לכבשן האש ונתלבנו מהו א"ל ציר שורף אור לא כ"ש אתמר נמי א"ר יוחנן ואמרי לה אמר ר' אסי א"ר יוחנן קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש כיון שנשרה זיפתן מהן מותרין
Rav Achi a dit : ne dis pas [qu’il faut attendre] jusqu’à ce qu’elle tombe, mais même si elle s’est seulement ramollie, bien qu’elle ne soit pas tombée. Les broussailles : Rav A’ha et Ravina sont en désaccord à ce sujet ; l’un interdit, l’autre permet. Et la halakha est selon celui qui interdit.
אמר רב אשי לא תימא עד דנתרן אלא אפי' רפאי מירפא אע"ג דלא נתר קינסא פליגי בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי והלכתא כמאן דאסר
Ils demandèrent : qu’en est-il d’y mettre de la bière ? Rav Na’hman et Rav Yehouda interdisent, et Rava permet. Ravina permit à Rav ’Hiya, fils de Rav Its’hak, d’y mettre de la bière ; il alla y mettre du vin. Et malgré cela, il ne s’en inquiéta pas ; il dit : c’est un simple accident.
איבעיא להו מהו ליתן לתוכו שכר רב נחמן ורב יהודה אסרי ורבא שרי רבינא שרא ליה לרב חייא בריה דרב יצחק למירמא ביה שכרא אזל רמא ביה חמרא ואפילו הכי לא חש לה למילתא אמר אקראי בעלמא הוא
Rav Its’hak bar Bisna avait des récipients de [vin de] païens ; il les remplit d’eau et les posa au soleil ; ils se fendirent. Rabbi Abba lui dit : tu te les es rendus interdits d’une interdiction perpétuelle ! Admettons que les Sages aient dit de les remplir d’eau ; ont-ils dit de les poser au soleil ?
רב יצחק בר ביסנא הוה ליה הנהו מאני דפקוסנא מלינהו מיא אנחינהו בשימשא פקעו א"ל רבי אבא אסרתינהו עלך איסורא דלעולם אימור דאמור רבנן ממלינהו מיא אנוחי בשימשא מי אמור
Rabbi Yossena a dit au nom de Rabbi Ami : un récipient de natron n’a jamais de purification. Qu’est-ce qu’un récipient de natron ? Rabbi Yossé bar Avin a dit : un récipient fait de la terre extraite des mines d’alun.
א"ר יוסנא א"ר אמי כלי נתר אין לו טהרה עולמית מאי כלי נתר א"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף
Les gens de la maison de Parzak le gouverneur s’emparèrent par la force de cuves de Poumbedita, y mirent du vin et les leur rendirent. Ils vinrent interroger Rav Yehouda ; il dit : c’est une chose qu’on n’y met pas pour la conserver ; on les rince à l’eau et elles sont permises.
דבי פרזק רופילא אנס הני כובי מפומבדיתא רמא בהו חמרא אהדרינהו ניהלייהו אתו שיילוהו לרב יהודה אמר דבר שאין מכניסו לקיום הוא משכשכן במים והן מותרין
Rav Avira a dit : ces cruches noircies des Araméens, puisqu’elles n’absorbent pas beaucoup, on les rince à l’eau et elles sont permises. Rav Papi a dit : ces plats des bureaux de péage, puisqu’ils n’absorbent pas beaucoup, on les rince à l’eau et ils sont permis.
אמר רב עוירא הני חצבי שחימי דארמאי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרין אמר רב פפי הני פתוותא דבי מיכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרין
Les coupes : Rav Assi interdit et Rav Achi permet. Si un païen y a bu une première fois, tout le monde s’accorde à dire que c’est interdit ; ils ne sont en désaccord que pour une deuxième fois.
כסי רב אסי אסר ורב אשי שרי אי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון כ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי בפעם שני
Certains disent : une première et une deuxième fois, tout le monde s’accorde à dire que c’est interdit ; ils ne sont en désaccord que pour une troisième fois. Et la halakha est : une première et une deuxième fois, c’est interdit ; une troisième, c’est permis.
איכא דאמרי פעם ראשון ושני כ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי בפעם ג' והלכתא פעם ראשון ושני אסור ג' מותר
Rav Zevid a dit : ces récipients vernissés, blancs et noirs, sont permis ; les verts sont interdits, parce qu’ils sont poreux. Et s’ils ont des fissures, ils sont tous interdits. Mareimar exposa : les [récipients] vernissés, qu’ils soient noirs, blancs ou verts, sont permis.
א"ר זביד האי מאני דקוניא חיורא ואוכמא שרי ירוקא אסור משום דמיצריף ואי אית בהו קרטופני כולהו אסירי דרש מרימר קוניא בין אוכמא בין חיורא בין ירוקא שרי
En quoi est-ce différent du ’hamets à Pessa’h ? Car on demanda à Mareimar : ces récipients vernissés, qu’en est-il de s’en servir à Pessa’h ? Les verts, ne pose pas la question : ils sont poreux, absorbent et sont interdits ; la question se pose pour les blancs et les noirs : qu’en est-il ?
מאי שנא מחמץ בפסח דבעו מיניה ממרימר הני מאני דקוניא מהו לאשתמושי בהו בפיסחא ירוקא לא תיבעי לך דמצרפי ובלעי ואסירי כי תיבעי לך חיורי ואוכמי מאי
Lorsqu’ils ont des fissures, ne pose pas la question : ils absorbent certainement et sont interdits ; la question se pose pour ceux qui sont lisses : qu’en est-il ? Il
כי אית בהו קרטופני לא תיבעי לך דודאי בלעי ואסירי כי תיבעי לך דשיעי מאי אמר
Original : Avodah Zarah 33b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.