Ce sont pourtant des fragments ! Chmouel l’expliqua [comme portant sur des objets] qui se tiennent sur leur socle.
והא שברים נינהו תרגמה שמואל בעומדין על בסיסן
’Avoda zara 41b עבודה זרה
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a dit : une idole qui s’est brisée d’elle-même, Rabbi Yo’hanan dit : elle est interdite ; Rech Lakich dit : elle est permise.
אתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה רשב"ל אמר מותרת
Rabbi Yo’hanan dit qu’elle est interdite, car elle n’a pas été annulée. Rech Lakich dit qu’elle est permise : vraisemblablement, [son adorateur] l’annule, se disant : elle n’a pas pu se sauver elle-même, comment sauverait-elle cet homme ?
רבי יוחנן אמר אסורה דהא לא בטלה רשב"ל אמר מותרת מסתמא בטולי מבטיל לה מימר אמר איהי נפשה לא אצלה לההוא גברא מצלה ליה
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : « Et la tête de Dagon et les deux paumes de ses mains étaient coupées, etc. » (1 S 5, 4), et il est écrit : « C’est pourquoi les prêtres de Dagon ne foulent pas, etc. » (1 S 5, 5).
איתיביה ר' יוחנן לרשב"ל (שמואל א ה, ד) וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות וגו' וכתיב (שמואל א ה, ה) על כן לא ידרכו כהני דגון וגו'
Il lui dit : de là, une preuve ? Là-bas, ils ont délaissé Dagon et adoré le seuil, car ils disaient : son ange tutélaire a quitté Dagon et est venu s’asseoir sur le seuil.
אמר לו משם ראיה התם שמניחין את הדגון ועובדין את המפתן דאמרי הכי שבקיה איסריה לדגון ואתא איתיב ליה על המפתן
Il lui objecta : « Celui qui trouve des fragments de statues, ils sont permis » ; donc les fragments d’une idole sont interdits !
איתיביה המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין הא שברי עבודת כוכבים אסורין
Ne dis pas : les fragments d’une idole sont interdits ; dis plutôt : les statues elles-mêmes sont interdites, et la [Michna] anonyme est conforme à Rabbi Meïr.
לא תימא שברי עבודת כוכבים אסורין אלא אימא הא צלמים עצמן אסורין וסתמא כר' מאיר
Et Rabbi Yo’hanan [répondra] : de Rabbi Meïr, nous pouvons déduire [la position] des Sages. Rabbi Meïr n’a-t-il pas dit que les statues sont interdites et que les fragments de statues sont permis ? Selon les Sages, l’idole aussi est interdite et ses fragments permis !
ורבי יוחנן מדר"מ נשמע להו לרבנן לאו אמר ר' מאיר צלמים אסורין שברי צלמים מותרין לרבנן עבודת כוכבים נמי היא אסורה ושבריה מותרין
Comment comparer ? Là-bas, il est possible qu’on les ait adorées, il est possible qu’on ne les ait pas adorées ; et même si tu dis qu’on les a adorées, il est possible qu’on les ait annulées. L’idole, on l’a certainement adorée : qui dit qu’elle a été annulée ? C’est un doute face à une certitude, et un doute n’écarte pas une certitude.
הכי השתא התם אימר עבדום אימר לא עבדום ואת"ל עבדום אימר בטלום עבודת כוכבים ודאי עבדוה מי יימר דבטלה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
Et un doute n’écarte pas une certitude ? Or n’a-t-on pas enseigné : un ’haver qui est mort et a laissé un grenier plein de fruits, même s’ils sont du jour même, ils sont présumés rectifiés [prélevés] !
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין
Or ici, ils sont certainement tevel [non prélevés], et il est douteux qu’il les ait prélevés ou non ; et le doute vient écarter la certitude !
והא הכא דודאי טבילי ספק עשרינהו ספק לא עשרינהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
Là-bas, c’est une certitude face à une certitude, car il les a certainement prélevés, selon Rabbi ’Hanina de ’Hozaï, car Rabbi ’Hanina de ’Hozaï a dit : on présume d’un ’haver qu’il ne laisse rien sortir de ses mains qui ne soit rectifié.
התם ודאי וודאי הוא דודאי עשרינהו כדרבי חנינא חוזאה דאמר רבי חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו
Et si tu veux, dis : au départ, il est douteux qu’ils soient tevel, et c’est un doute face à un doute.
ואבע"א מעיקרא לא טבילי ספק וספק הוא
Il est possible qu’il ait agi selon Rabbi Ochaya, qui a dit : un homme peut user d’un stratagème avec sa récolte et la rentrer avec sa balle, afin que son bétail en mange et qu’elle soit exemptée de la dîme.
אפשר דעבד כדר' אושעיא דאמר מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
Et un doute n’écarte pas une certitude ? Or n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : il advint que la servante
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו
Original : Avodah Zarah 41b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.