Structure du débat :Michna 1Question 4Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
mais si elles ont conçu et ont été ensuite l’objet de bestialité, tous s’accordent que [les petits] sont interdits ? Et ici aussi, c’est comme si elles avaient conçu et avaient été ensuite l’objet de bestialité.
אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורין וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו דמי
Certains disent : la controverse porte sur le cas où elles ont été l’objet de bestialité et ont conçu ensuite ; mais si elles ont conçu et ont été ensuite l’objet de bestialité, tous s’accordent que c’est interdit. Et ceux-ci aussi sont comme si elles avaient conçu et avaient été ensuite l’objet de bestialité.
איכא דאמרי מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסור והני נמי כי עיברו ולבסוף נרבעו דמי
Comment comparer ? Là-bas, au départ c’est un animal et maintenant c’est un animal ; ce n’est que [l’herbe] qui s’est développée en lui ; ici, au départ c’est du blé et maintenant c’est de la farine.
הכי השתא התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזא באנפה הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא
Pour un arbre qu’on a planté dès le départ à cette fin, la question ne se pose pas, car il est interdit même pour l’usage profane. La question se pose pour un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré.
באילן שנטעו מתחלה לכך לא תיבעי לך דאפילו להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך באילן שנטעו ולבסוף עבדו
Et selon Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, la question ne se pose pas, car il est interdit même pour l’usage profane ; la question se pose selon les Sages : à l’égard de la mitsva, qu’en est-il ? Est-il répugnant à l’égard du Très-Haut, ou non ?
ואליבא דרבי יוסי בר יהודה לא תיבעי לך דאפי' להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך אליבא דרבנן לענין מצוה מאי מי מאיס כלפי גבוה או לא
Lorsque Rav Dimi est venu, il a dit : c’est à propos d’une achéra qu’on a annulée que la question se pose à lui : y a-t-il rejet en matière de mitsvot, ou n’y a-t-il pas de rejet en matière de mitsvot ?
כי אתא רב דימי אמר באשירה שביטלה קמבעיא ליה יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות
Qu’on la résolve à partir de ce que nous avons appris : s’il a recouvert [le sang] et qu’il s’est découvert, il est exempt de le recouvrir ; si c’est le vent qui l’a recouvert, il est tenu de le recouvrir. Et Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : on ne l’a enseigné que [dans le cas] où il s’est de nouveau découvert ; mais s’il ne s’est pas de nouveau découvert, il est exempt de le recouvrir.
תפשוט ליה מדתנן כיסהו ונתגלה פטור מלכסות כיסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות
C’est Rav Papa lui-même qui se posait la question : est-il évident pour Rav Papa qu’il n’y a pas de rejet en matière de mitsvot, sans différence entre la clémence et la rigueur ?
דרב פפא גופיה איבעיא ליה מפשט פשיטא ליה לרב פפא דאין דיחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא
Ou peut-être était-il dans le doute, et nous le disons dans le sens de la rigueur, mais pas dans le sens de la clémence ? La question reste en suspens.
או דלמא ספוקי מספקא ליה ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו
La tekhelet de quoi ? Si c’est la tekhelet [des vêtements] des cohanim, c’est la question de Rami bar ’Hama ; et si c’est la tekhelet des tsitsit, c’est la question de Rech Lakich.
תכלת דמאי אי תכלת לכהנים היינו בעיא דרמי בר חמא ואי תכלת לציצית היינו בעיא דר"ל
Oui, en effet, il n’aurait pas eu besoin de la poser ; et s’il la pose, c’est parce qu’il y a d’autres choses : sa laine, qu’en est-il pour la tekhelet ? Ses cornes, qu’en est-il pour les trompettes ? Ses os de pattes, qu’en est-il pour les flûtes ? Ses intestins, qu’en est-il pour les cordes de lyre ?
אין ה"נ דלא הוה למיבעי ליה והאי דקא בעי ליה הא משום דאיכא מילי אחרנייתא צמרה מהו לתכלת קרניה מהו לחצוצרות שוקיה מהו לחלילין בני מעיה מהו לפארות
La question se pose selon celui qui dit que l’essentiel du chant est [fait] par la bouche : [l’instrument] ne sert qu’à adoucir la voix, et nous l’apportons ? Ou peut-être, même ainsi, est-ce interdit ? La question reste en suspens.
כי תיבעי לך אליבא דמ"ד עיקר שירה בפה בסומי קלא בעלמא הוא ומייתינן או דלמא אפילו הכי אסיר תיקו
Rabba demanda : celui qui se prosterne devant une source, ses eaux, qu’en est-il pour les libations ? Quelle question se pose-t-il ? Si l’on dit : se prosterne-t-il devant le reflet, ou peut-être se prosterne-t-il devant l’eau ? Il aurait dû poser la question pour un bassin à l’usage profane !
בעי רבה המשתחוה למעין מימיו מהו לנסכים מאי קא מיבעיא ליה אילימא לבבואה קא סגיד או דלמא למיא קא סגיד ותיבעי ליה ספל להדיוט
En réalité, il se prosterne devant l’eau, et voici la question qu’il se pose : se prosterne-t-il devant l’eau qui est devant lui, et celle-ci s’en va peu à peu ? Ou peut-être se prosterne-t-il devant le flux continu de l’eau ?
לעולם למיא קא סגיד והכי קמבעיא ליה למיא דקמיה קא סגיד וקמאי קמאי אזדו או דלמא לדברונא דמיא קא סגיד
Et [ces eaux] deviennent-elles interdites ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Chimon ben Yehotsadaq : les eaux du public ne deviennent pas interdites ? Non, c’est nécessaire pour [une source] qui jaillit de [sa propre] terre.
ומי מיתסרי והא א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק מים של רבים אין נאסרין לא צריכא דקא נבעי מארעא:
MICHNA: Celui dont la maison était contiguë à une idole [à un temple idolâtre] et elle s’est effondrée, il lui est interdit de la reconstruire. Comment fera-t-il ? Il se retire de quatre coudées à l’intérieur de son [terrain] et il construit.
מתני׳ מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה
Original : Avodah Zarah 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.