est jugé moitié-moitié.
נידון מחצה על מחצה
’Avoda zara 47b עבודה זרה
Structure du débat :Michna 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ses pierres, ses bois et sa poussière rendent impur comme un reptile, ainsi qu’il est dit : « Tu l’auras en exécration (chaqets teshaqtsenou) » (Dt 7, 26).
אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר (דברים ז, כו) שקץ תשקצנו
Rabbi Akiva dit : comme une nidda, ainsi qu’il est dit : « Tu les rejetteras comme une [femme] indisposée ; “Dehors !” lui diras-tu » (Is 30, 22) : de même que la nidda rend impur par le port, de même l’idole rend impur par le port.
ר"ע אומר כנדה שנאמר (ישעיהו ל, כב) תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא:
GUEMARA: Mais [ce faisant], il élargit [l’espace] de l’idole ! Rabbi ’Hanina de Soura dit : [il s’agit du cas] où il y fait des latrines.
גמ׳ והא קא מרווח לעבודת כוכבים א"ר חנינא מסורא דעבד ליה בית הכסא
Mais [les latrines] requièrent de la discrétion ! [Il s’agit du cas] où il en fait des latrines pour la nuit.
והא בעי צניעותא דעבד ליה בית הכסא דלילה
Mais le maître n’a-t-il pas dit : qui est discret ? Celui qui se soulage la nuit à l’endroit où il se soulage le jour ? Et bien que nous l’ayons établi [comme portant] sur la manière [de se découvrir], il faut néanmoins faire preuve de discrétion !
והא אמר מר איזהו צנוע הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום ואע"ג דאוקימנא בכדרך מיהו צניעותא בעי למעבד
[Il s’agit du cas] où il en fait [des latrines] pour les petits enfants.
דעבד ליה לתינוקות
Ou encore [du cas] où il l’entoure d’une haie d’épines et de ronces.
א"נ דגדיר ליה בהיזמי והינגי:
MICHNA: Il y a trois [sortes de] maisons. Une maison qu’on a construite dès le départ pour une idole est interdite. Si on l’a crépie et décorée pour une idole et qu’on l’a rénovée, on enlève ce qu’on a rénové. Si on y a introduit une idole et qu’on l’en a fait sortir, elle est permise.
מתני׳ שלשה בתים הן בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים הרי זה אסור סיידו וכיידו לעבודת כוכבים וחידש נוטל מה שחידש הכניס לתוכה עבודת כוכבים והוציאה הרי זה מותר:
GUEMARA: Rav dit : celui qui se prosterne devant une maison la rend interdite. Il en ressort qu’il estime que [ce qui était] détaché et a été ensuite attaché est comme détaché. Mais nous avons appris : « qu’on a construite » !
גמ׳ אמר רב המשתחוה לבית אסרו אלמא קסבר תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי והאנן בנאו תנן
« Qu’on a construite » : même si l’on ne s’est pas prosterné devant elle ; [et si] l’on s’est prosterné, même si on ne l’a pas construite [pour cela]. S’il en est ainsi, celles-ci ne sont pas trois, mais quatre !
בנאו אע"פ שלא השתחוה לו השתחוה אע"פ שלא בנאו א"ה הני שלשה ארבעה הוו
Puisque, à l’égard de l’annulation, « construite » et « devant laquelle on s’est prosterné » [sont semblables], il les compte comme une seule.
כיון דלענין ביטול בנה והשתחוה חד קא חשיב ליה:
MICHNA: Il y a trois [sortes de] pierres. Une pierre qu’on a taillée dès le départ pour un piédestal est interdite. Si on l’a crépie et décorée au nom d’une idole, on enlève ce qu’on a crépi et décoré, et elle est permise. Si l’on a dressé sur elle une idole et qu’on l’a enlevée, elle est permise.
מתני׳ שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה סיידה וכיידה לשם עבודת כוכבים נוטל מה שסייד וכייד ומותרת העמיד עליה עבודת כוכבים וסילקה הרי זו מותרת:
GUEMARA: Rabbi Ami dit : et ce, à condition qu’on ait crépi et décoré la pierre elle-même.
גמ׳ א"ר אמי והוא שסייד וכייד בגופה של אבן
Mais nous l’avons appris de manière analogue à la maison ; or pour la maison, ce n’est pas sur [la maison] elle-même, et elle devient interdite ! Pour la maison aussi, il y a [l’enduit] entre les rangées [de pierres].
והא דומיא דבית תנן ובית לאו בגופיה הוא ומיתסר בית נמי איכא ביני אורבי
Ne traitons-nous pas [aussi du cas] où l’on a enduit, puis enduit de nouveau ?
מי לא עסקינן דשייע והדר שייעיה
Mais si [l’enseignement] de Rabbi Ami a été dit, c’est à l’égard de l’annulation qu’il a été dit : bien qu’on ait crépi et décoré la pierre elle-même, lorsqu’on enlève ce qu’on a rénové, c’est bien.
אלא כי אתמר דרבי אמי לענין ביטול אתמר ואע"ג דסייד וכייד בגופה של אבן כי נטל מה שחידש שפיר דמי
Car on aurait pu dire : puisqu’on a crépi et décoré la pierre elle-même, elle est comme une pierre qu’on a taillée dès le départ pour une idole, et qu’elle soit entièrement interdite ; elle nous enseigne [que non].
דמהו דתימא כיון שסייד וכייד בגופה של אבן כאבן שחצבה מתחלה לעבודת כוכבים דמיא ותיתסר כולה קמ"ל:
Original : Avodah Zarah 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.