Un [objet] attaché [au sol] devient-il « adoré » à l’égard du Très-Haut, ou un [objet] attaché ne devient-il pas « adoré » à l’égard du Très-Haut ?
יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד במחובר אצל גבוה
’Avoda zara 46b עבודה זרה
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu dis qu’un [objet] attaché devient « adoré » à l’égard du Très-Haut, les accessoires d’un sacrifice sont-ils comme le sacrifice, ou non ?
את"ל יש נעבד במחובר אצל גבוה מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא
Rava dit : c’est un raisonnement a fortiori : si le salaire [d’une prostituée], qui est permis à l’usage profane lorsqu’il est détaché, est interdit au Très-Haut même attaché — car il est écrit : « Tu n’apporteras pas le salaire d’une prostituée ni le prix d’un chien » (Dt 23, 19), sans différence entre détaché et attaché —, l’[objet] adoré, qui est interdit à l’usage profane lorsqu’il est détaché, n’est-il pas logique qu’il soit interdit au Très-Haut lorsqu’il est attaché ?
אמר רבא ק"ו ומה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אסור במחובר לגבוה דכתיב (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לא שנא תלוש ולא שנא במחובר נעבד שאסור בתלוש להדיוט אינו דין שאסור במחובר לגבוה
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rava : ou bien l’inverse : si l’[objet] adoré, qui est interdit à l’usage profane lorsqu’il est détaché, est permis au Très-Haut lorsqu’il est attaché — ainsi qu’il est dit : « leurs dieux, sur les montagnes » (Dt 12, 2), et non les montagnes [qui sont] leurs dieux, sans différence entre l’usage profane et le Très-Haut —, le salaire, qui est permis à l’usage profane lorsqu’il est détaché, n’est-il pas logique qu’il soit permis au Très-Haut lorsqu’il est attaché ?
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרבא או חילוף ומה נעבד שאסור בתלוש אצל הדיוט מותר במחובר לגבוה שנא' (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם לא שנא להדיוט ולא שנא לגבוה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אינו דין שמותר במחובר לגבוה
Et si [tu objectes] à cause de « la maison de l’Éternel ton Dieu » — il en a besoin pour ce qu’on a enseigné : « la maison de l’Éternel ton Dieu » — à l’exclusion de la vache [rousse], qui ne vient pas dans la Maison ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer. Et les Sages disent : pour inclure les plaques [de revêtement].
ואי משום בית ה' אלהיך מיבעי ליה לכדתניא בית ה' אלהיך פרט לפרה שאינה באה לבית דברי ר"א וחכ"א לרבות את הריקועים
Il lui dit : moi, je parle dans le sens de la rigueur, et toi, tu parles dans le sens de la clémence ; [lorsqu’il y a] clémence et rigueur, nous réfutons dans le sens de la rigueur.
א"ל אנא קאמינא לחומרא ואת אמרת לקולא קולא וחומרא לחומרא פרכינן
Rav Papa dit à Rava : et partout où il y a clémence et rigueur, ne réfutons-nous pas dans le sens de la clémence ? Or l’aspersion [d’eau lustrale] pour le Pessa’h, sur laquelle sont en désaccord Rabbi Eliézer et Rabbi Akiva : Rabbi Eliézer raisonne dans le sens de la rigueur et rend l’homme coupable, et Rabbi Akiva dans le sens de la clémence et l’exempte ; et Rabbi Akiva réfute dans le sens de la clémence !
א"ל רב פפא לרבא וכל היכא דאיכא קולא וחומרא לקולא לא פרכינן והא הזאה דפסח דפליגי ר' אליעזר ור"ע דר' אליעזר סבר לחומרא וקא מחייב ליה לגברא ור"ע לקולא ופטר וקא פריך ר"ע לקולא
Car nous avons appris : Rabbi Akiva répliqua : ou bien l’inverse : si l’aspersion, qui n’est [interdite] qu’en tant que chevout [interdit rabbinique], ne repousse pas le Chabbat, l’abattage, qui est [interdit] de par la Torah, à plus forte raison !
דתנן השיב ר"ע או חילוף ומה הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה השבת שחיטה שהיא דאורייתא לא כ"ש
Là-bas, Rabbi Eliézer l’avait appris [de sa tradition], mais son enseignement lui avait échappé, et Rabbi Akiva vint le lui rappeler. C’est ce qu’il lui dit : Rabbi, ne me contredis pas à l’heure du jugement ; voici ce que j’ai reçu de toi : l’aspersion est un chevout et ne repousse pas le Chabbat.
התם ר' אליעזר גמריה ואייקר ליה תלמודא ואתא ר"ע לאדכוריה והיינו דא"ל רבי אל תכפירני בשעת הדין כך מקובל אני ממך הזאה שבות ואינה דוחה את השבת
Rami bar ’Hama demanda : celui qui se prosterne devant un champ de blé sur pied, qu’en est-il pour les offrandes de farine ? Y a-t-il transformation pour un [objet] adoré, ou n’y a-t-il pas de transformation pour un [objet] adoré ?
בעי רמי בר חמא המשתחוה לקמת חטים מהו למנחות יש שינוי בנעבד או אין שינוי בנעבד
Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, dit : viens et entends : tous ceux qui sont interdits sur l’autel, leurs petits sont permis ; et l’on a enseigné à ce sujet : Rabbi Eliézer [les] interdit.
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן ת"ש כל האסורין לגבי מזבח ולדותיהן מותרים ותני עלה רבי אליעזר אוסר
Et n’a-t-on pas dit à ce sujet : Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : la controverse porte sur le cas où [les bêtes] ont été l’objet de bestialité et ont conçu ensuite ;
ולאו אתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו
Original : Avodah Zarah 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.