que si l’on a planté, marcotté ou greffé, c’est permis.
שאם נטע והבריך והרכיב מותר
’Avoda zara 49a עבודה זרה
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et si tu dis que Rabbi Yossé fait une différence entre les autres interdits et l’idolâtrie — en fait-il une ? N’a-t-on pas enseigné : un champ qui a été fumé avec de l’engrais [provenant] d’une idole, et de même une vache qui a été engraissée avec des vesces [provenant] d’une idole, on a enseigné dans une [baraïta] : le champ peut être ensemencé, la vache peut être abattue ; et on a enseigné dans une autre : le champ restera en friche, et la vache maigrira.
וכי תימא שני ליה לר' יוסי בין שאר איסורין לעבודת כוכבים ומי שני ליה והתניא שדה שנזדבלה בזבל עבודת כוכבים וכן פרה שנתפטמה בכרשיני עבודת כוכבים תני חדא שדה תזרע פרה תשחט ותניא אידך שדה תבור ופרה תרזה
N’est-ce pas que l’une est [l’avis de] Rabbi Yossé et l’autre [celui] des Sages ? Non : l’une est [l’avis de] Rabbi Eliézer, et l’autre [celui] des Sages.
מאי לאו הא ר' יוסי והא רבנן לא הא ר"א והא רבנן
Quels Rabbi Eliézer et Sages ? Si l’on dit Rabbi Eliézer et les Sages [de la controverse] sur le levain,
הי ר"א ורבנן אילימא ר"א ורבנן דשאור
car nous avons appris : du levain profane et [du levain] de terouma sont tombés dans une pâte ; il n’y avait ni dans l’un ni dans l’autre de quoi faire lever, mais ils se sont combinés et ont fait lever.
דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו
Rabbi Eliézer dit : je m’en tiens au dernier. Et les Sages disent : que l’interdit soit tombé en premier ou que l’interdit soit tombé en dernier, [la pâte] n’est interdite que s’il y a en lui de quoi faire lever.
ר"א אומר אחר האחרון אני בא וחכ"א בין שנפל איסור לכתחלה ובין שנפל איסור לבסוף אינו אסור עד שיהא בו כדי לחמץ
Et Abayé a dit : on ne l’a enseigné que [dans le cas] où l’on a d’abord retiré l’interdit ; mais si l’on n’a pas d’abord retiré l’interdit, c’est interdit.
ואמר אביי לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק את האיסור אסור
Et d’où [sais-tu] que la raison de Rabbi Eliézer est conforme à Abayé ? Peut-être la raison de Rabbi Eliézer est-elle qu’il s’en tient au dernier : si [la pâte] a été achevée par l’interdit, elle est interdite ; et si elle a été achevée par le permis, elle est permise, qu’on l’ait retiré ou non.
וממאי דטעמא דר"א כדאביי דלמא טעמא דר"א משום דאחר אחרון אני בא אי גמיר באיסורא אסורה ואי גמיר בהיתירא מותרין בין סלקיה ובין לא סלקיה
אלא ר"א ורבנן דעצים
car nous avons appris : si l’on a pris du bois de [l’achéra], il est interdit au profit. Si l’on en a chauffé un four, s’il est neuf, on le démolira ; s’il est ancien, on le laissera refroidir. Si l’on y a cuit du pain, il est interdit au profit.
דתנן נטל הימנה עצים אסורה בהנאה הסיק בה את התנור חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה
S’il a été mélangé à d’autres, tous sont interdits au profit. Rabbi Eliézer dit : qu’on porte la valeur du profit à la mer Morte. On lui répondit : il n’y a pas de rachat pour l’idolâtrie.
נתערבה באחרים כולן אסורות בהנאה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים
Les Sages qui sont en désaccord avec Rabbi Eliézer, qui sont-ils ?
רבנן דפליגי עליה דר"א מאן נינהו
Si l’on dit les Sages [de la controverse] sur le bois, ils sont sévères !
אילימא רבנן דעצים אחמורי מחמרי
Mais [si l’on dit] les Sages [de la controverse] sur le levain, tu les as certes entendus être cléments pour le levain ; mais pour l’idolâtrie, sont-ils cléments ?
אלא רבנן דשאור אימר דשמעת להו לרבנן דמקילי בשאור בעבודת כוכבים מי מקילי
אלא לעולם הא רבי יוסי והא רבנן
Rabbi Yossé leur a parlé selon leur propre opinion, celle des Sages : pour moi, lorsque deux [facteurs] causent [un résultat], c’est permis ;
ר' יוסי לדבריהם דרבנן אמר להו לדידי זה וזה גורם מותר
pour vous, qui dites que lorsque deux [facteurs] causent [un résultat], c’est interdit, reconnaissez-moi du moins [qu’on ne doit pas semer] même des légumes pendant la saison des pluies.
לדידכו דאמריתו זה וזה גורם אסור אודו לי מיהת אף ירקות בימות הגשמים
ורבנן כדאמר רב מרי בריה דרב כהנא
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : la halakha est conforme à Rabbi Yossé. Un jardin avait été fumé avec de l’engrais [provenant] d’une idole. Rav ’Amram envoya [la question] à Rav Yossef. Il lui répondit : ainsi a dit Rav Yehouda au nom de Chmouel : la halakha est conforme à Rabbi Yossé.
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי: ההוא גינתא דאיזדבל בזבלא דעבודת כוכבים שלח רב עמרם קמיה דרב יוסף א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי:
Original : Avodah Zarah 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.