Structure du débat :Michna 3Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Si l’on a pris du bois de [l’achéra], il est interdit au profit. Si l’on en a chauffé un four, s’il est neuf, on le démolira ; s’il est ancien, on le laissera refroidir. Si l’on y a cuit du pain, il est interdit au profit.
מתני׳ נטל ממנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה בהנאה
S’il a été mélangé à d’autres, tous sont interdits au profit. Rabbi Eliézer dit : qu’on porte la valeur du profit à la mer Morte. On lui répondit : il n’y a pas de rachat pour l’idolâtrie.
נתערבה באחרות כולן אסורות בהנאה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים:
Si l’on en a pris une navette, elle est interdite au profit. Si l’on a tissé avec elle un vêtement, il est interdit au profit. S’il a été mélangé à d’autres, et d’autres à d’autres, tous sont interdits au profit. Rabbi Eliézer dit : qu’on porte la valeur du profit à la mer Morte. On lui répondit : il n’y a pas de rachat pour l’idolâtrie.
נטל הימנה כרכור אסור בהנאה ארג בו את הבגד אסור בהנאה נתערב באחרים ואחרים באחרים כולן אסורין בהנאה ר"א אומר יוליך הנאה לים המלח אמרו לו אין פדיון לעבודת כוכבים:
GUEMARA: Et c’est nécessaire [d’enseigner les deux cas]. Car si elle nous avait enseigné le premier, [on aurait dit] que c’est dans ce cas que Rabbi Eliézer le dit, parce qu’au moment où le pain est achevé, l’interdit est consumé ; mais pour la navette, dont l’interdit demeure tel quel, dis qu’il admet [l’avis] des Sages.
גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בהא קאמר ר' אליעזר משום דבעידנא דקא גמרה פת קלי לה איסורא אבל כרכור דאיתיה לאיסורא בעיניה אימא מודי לרבנן
Et si elle nous avait enseigné la navette, [on aurait dit] que c’est dans ce cas que les Sages le disent ; mais pour le pain, dis qu’ils admettent [l’avis] de Rabbi Eliézer. [Les deux cas] sont donc nécessaires.
Rav Ada bar Ahava dit : on ne l’a enseigné que pour le pain, mais pas pour un tonneau [de vin de libation]. Et Rav ’Hisda dit : même un tonneau est permis.
אמר רב אדא בר אהבה לא שנו אלא פת אבל חבית לא ורב חסדא אמר אפילו חבית מותרת
Un homme avait eu un tonneau de vin de libation mélangé à son vin. Il vint trouver Rav ’Hisda, qui lui dit : prends quatre zouz, jette-les dans le fleuve, et [le reste] te sera permis.
ההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיין נסך בחמריה אתא לקמיה דרב חסדא אמר שקול ארבע זוזי ושדי בנהרא ונשתרי לך:
MICHNA: Comment l’annule-t-on ? Si [l’idolâtre] l’a ébranchée ou en a ôté des rameaux, s’il en a pris un bâton ou une baguette, ou même une feuille, elle est annulée. S’il l’a émondée pour son besoin [à elle], elle est interdite ; pas pour son besoin [à elle], elle est permise.
מתני׳ כיצד מבטלה קירסם וזירד נטל ממנה מקל או שרביט אפי' עלה ה"ז בטלה שיפה לצרכה אסורה שלא לצרכה מותרת:
GUEMARA: Ces copeaux, qu’en sera-t-il ? Rav Houna et Rabbi ’Hiya bar Rav sont en désaccord à ce sujet : l’un dit qu’ils sont interdits, et l’autre dit qu’ils sont permis.
גמ׳ אותן שפאין מה תהא עליהן פליגי בה רב הונא (ור' חייא) בר רב חד אמר אסורין וחד אמר מותרין
On a enseigné conformément à celui qui dit qu’ils sont permis, car on a enseigné : un idolâtre qui a raboté une idole pour son propre besoin, elle et ses copeaux sont permis ; pour le besoin [de l’idole], elle est interdite et ses copeaux sont permis. Et un Israélite qui a raboté une idole, que ce soit pour le besoin [de l’idole] ou pour son propre besoin, elle et ses copeaux sont interdits.
תניא כמ"ד מותרין דתניא עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצרכו היא ושפאיה מותרין לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל ששיפה עבודת כוכבים בין לצרכה בין לצרכו היא ושפאיה אסורין
Non : tous s’accordent qu’on adore les fragments ; et ici, ils sont en désaccord sur les fragments de fragments : l’un estime que les fragments de fragments sont interdits, et l’autre estime que les fragments de fragments sont permis.
Et si tu veux, dis : tous s’accordent que les fragments de fragments sont permis ; et ici, ils sont en désaccord sur une idole [faite] de segments, qu’un homme ordinaire peut remonter. L’un estime que, puisqu’un homme ordinaire peut la remonter, elle n’est pas annulée ; et l’autre estime qu’une idole ne s’annule que selon sa forme, c’est-à-dire de la manière habituelle ; or ceci n’est pas sa forme, et elle n’a pas besoin d’être annulée.
ואיבע"א דכ"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבי' של חליות ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי מ"ס כיון דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה ומ"ס אין עבודת כוכבים בטלה אלא דרך גדילתה דהיינו אורחיה הא לאו גדילתה היא ואין צריכה לבטל:
MICHNA:Rabbi Yichmaël dit : trois pierres l’une à côté de l’autre, à côté d’un Mercure, sont interdites ; deux sont permises. Et les Sages disent : celles qui paraissent [faire partie] de lui sont interdites, et celles qui ne paraissent pas [faire partie] de lui sont permises.
מתני׳ רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות וחכ"א שנראות עמו אסורות ושאין נראות עמו מותרות:
GUEMARA: Certes, les Sages estiment qu’on adore les fragments : celles qui paraissent [faire partie] de lui, dont on peut dire qu’elles en sont tombées, sont interdites ; celles qui ne paraissent pas [faire partie] de lui sont permises.
גמ׳ בשלמא רבנן קסברי עובדין לשברים נראות עמו דאיכא למימר מיניה נפל אסורות שאין נראות עמו מותרות
Mais Rabbi Yichmaël, qu’estime-t-il ? S’il [estime] qu’on adore les fragments, même deux devraient être interdites ; s’il [estime] qu’on n’adore pas les fragments, même trois ne devraient pas [l’être] !
אלא ר' ישמעאל מאי קסבר אי עובדין לשברין אפילו תרתי נמי ליתסר אי אין עובדין לשברים אפי' תלת נמי לא
Rav Its’hak bar Yossef dit au nom de Rabbi Yo’hanan : lorsqu’on sait qu’elles en sont tombées, tous s’accordent qu’elles sont interdites ; et même selon celui qui dit qu’on n’adore pas les fragments, cela ne vaut que pour une idole, car ce n’est pas son état habituel ; mais ici, puisque dès le départ [les pierres] se détachent, c’est son état habituel. Ils ne sont en désaccord que dans le cas indéterminé.
אמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן בידוע שנשרו ממנו דברי הכל אסורות ואפילו למ"ד אין עובדין לשברים ה"מ עבודת כוכבים דלאו היינו אורחיה אבל הכא דמעיקרא תבורי מיתברי היינו אורחיה כי פליגי בסתמא
Original : Avodah Zarah 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.