Structure du débat :Michna 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: On ne s’assiéra pas à son ombre, mais si l’on s’y est assis, on est pur. On ne passera pas sous elle, et si l’on est passé, on est impur. Si elle empiétait sur [le domaine] public et qu’on soit passé sous elle, on est pur.
מתני׳ לא ישב בצילה ואם ישב טהור ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור:
GUEMARA: « On ne s’assiéra pas à son ombre » — c’est évident ! Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : ce n’est nécessaire que pour l’ombre de son ombre.
גמ׳ לא ישב בצילה פשיטא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא נצרכא אלא לצל צילה
Faut-il en conclure qu’à l’ombre de sa hauteur, si l’on s’y est assis, on est impur ? Non : même à l’ombre de sa hauteur, si l’on s’y est assis, on est pur ; et elle nous enseigne que même à l’ombre de son ombre, on ne s’assiéra pas.
מכלל דבצל קומתה אם ישב טמא לא דאפי' לצל קומתה נמי אם ישב טהור והא קמ"ל דאפילו לצל צילה לא ישב
Certains l’enseignent sur la fin : « Mais si l’on s’y est assis, on est pur » — c’est évident ! Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : ce n’est nécessaire que pour l’ombre de sa hauteur. Faut-il en conclure qu’à l’ombre de son ombre, on peut s’asseoir même a priori ? Non : elle nous enseigne que même à l’ombre de sa hauteur, si l’on s’y est assis, on est pur.
איכא דמתני לה אסיפא ואם ישב טהור פשיטא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא נצרכא אלא לצל קומתה מכלל דלצל צילה אפילו לכתחלה ישב לא הא קמ"ל דאפילו לצל קומתה אם ישב טהור:
« On ne passera pas sous elle, et si l’on est passé, on est impur. » Quelle en est la raison ? Il est impossible qu’il n’y ait pas d’offrande idolâtre.
ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא: מ"ט אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים
Qui est-ce ? C’est Rabbi Yehouda ben Betéra, car on a enseigné : Rabbi Yehouda ben Betéra dit : d’où [sait-on] qu’une offrande idolâtre rend impur par la tente ? Ainsi qu’il est dit : « Ils s’attachèrent à Baal Peor et mangèrent les sacrifices des morts » (Ps 106, 28) : de même que le mort rend impur par la tente, de même l’offrande idolâtre rend impur par la tente.
מני רבי יהודה בן בתירא היא דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמאה באהל שנאמר (תהלים קו, כח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודת כוכבים מטמא באהל:
« Si elle empiétait sur [le domaine] public et qu’on soit passé sous elle, on est pur. » Ils ont demandé : [la Michna dit-elle] « est passé » ou « passe » ? Rabbi Its’hak ben Elazar dit au nom de ’Hizkiya : « passe » ; et Rabbi Yo’hanan dit : « s’il est passé ».
היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה טהור: איבעיא להו עבר או עובר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה אמר עובר ורבי יוחנן אמר אם עבר
Rav Chechet dit à son serviteur : quand tu arrives là-bas, fais-moi passer vite. De quel cas s’agit-il ? S’il n’y a pas d’autre chemin, pourquoi « fais-moi passer vite » ? C’est permis ! Et s’il y a un autre chemin, lorsqu’il dit « fais-moi passer vite », est-ce permis ?
א"ל רב ששת לשמעיה כי מטית להתם ארהיטני היכי דמי אי דליכא דירכא אחרינא ל"ל ארהיטני מישרא שרי ואי דאיכא דירכא אחרינא כי אמר ארהיטני מי שרי
MICHNA: On peut semer sous elle des légumes pendant la saison des pluies, mais pas pendant la saison chaude ; et des laitues, ni pendant la saison chaude ni pendant la saison des pluies. Rabbi Yossé dit : pas même des légumes pendant la saison des pluies, parce que les feuilles tombées tombent sur eux et leur servent d’engrais.
מתני׳ זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה והחזירין לא בימות החמ' ולא בימות הגשמים ר' יוסי אומר אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנביה נושרת עליהן והוה להן לזבל:
GUEMARA: Faut-il en conclure que Rabbi Yossé estime que lorsque deux [facteurs] causent [un résultat], c’est interdit, et que les Sages disent que lorsque deux [facteurs] causent [un résultat], c’est permis ?
גמ׳ למימרא דרבי יוסי סבר זה וזה גורם אסור ורבנן אמרי זה וזה גורם מותר
Or nous les avons entendus [dire] l’inverse, car nous avons appris : Rabbi Yossé dit : on la broie et on la disperse au vent ou on la jette à la mer. On lui répondit : elle aussi devient de l’engrais, et il est dit : « Que rien de ce qui est voué à l’anathème ne s’attache à ta main » (Dt 13, 18).
הא איפכא שמעינן להו דתנן רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף היא נעשה זבל ונאמר (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם
Certes, [entre l’avis] de Rabbi Yossé et [celui] de Rabbi Yossé, ce n’est pas difficile : là-bas, comme [l’idole] s’en va à la perte, il permet ; ici, comme elle ne s’en va pas à la perte, il interdit.
בשלמא דרבי יוסי אדרבי יוסי לא קשיא התם דקאזיל לאיבוד מתיר הכא דלא קאזיל לאיבוד אסור
Et si tu veux, dis : n’inverse pas. [L’avis] de Rabbi Yossé, comme nous l’avons expliqué ; [celui] des Sages, comme l’a dit Rav Mari, fils de Rav Kahana : ce qui améliore la peau détériore la viande.
ואיבעית אימא לא תיפוך דר' יוסי כדשנין דרבנן כדאמר רב מרי בריה דרב כהנא מה שמשביח בעור פוגם בבשר
Et Rabbi Yossé estime-t-il que lorsque deux [facteurs] causent [un résultat], c’est interdit ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yossé dit : on peut planter une bouture de ’orla, mais on ne plante pas une noix de ’orla, parce que c’est un fruit ? Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Rabbi Yossé admet que si l’on a planté, marcotté ou greffé, c’est permis.
וסבר רבי יוסי זה וזה גורם אסור והתניא רבי יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואמר רב יהודה אמר רב מודה רבי יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר
Et on l’a aussi enseigné ainsi : Rabbi Yossé admet
ותניא נמי הכי מודה רבי יוסי
Original : Avodah Zarah 48b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.