dans une autre cour, c’est permis, à condition qu’il ait la clé et le sceau en main.
בחצר אחרת מותר והוא שמפתח וחותם בידו
’Avoda zara 61b עבודה זרה
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Celui qui prépare en pureté le vin d’un idolâtre dans le domaine de celui-ci, si un Israélite habite dans cette cour, c’est permis, à condition qu’il ait la clé et le sceau en main. » Rabbi Yo’hanan dit au récitant : enseigne « c’est permis, même s’il n’a pas la clé et le sceau en main ».
המטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחותם בידו א"ל רבי יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו מותר
« Dans une autre cour, c’est interdit, même s’il a la clé et le sceau en main — paroles de Rabbi Meïr.
בחצר אחרת אסור אע"פ שמפתח וחותם בידו דברי ר"מ
Et les Sages l’interdisent, à moins qu’un gardien ne reste assis à surveiller, ou qu’un préposé ne vienne à intervalles réguliers. »
וחכמים אוסרין עד שיהא שומר יושב ומשמר או עד שיבא ממונה הבא לקיצין
Les Sages, sur quoi [portent leurs paroles] ? Si c’est sur la clause finale, le premier tanna aussi interdit ! Si c’est sur la première partie de la clause finale, Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit au récitant d’enseigner « même s’il n’a pas la clé et le sceau en main » ?
חכמים אהייא אילימא אסיפא תנא קמא נמי מיסר קא אסר ואלא ארישא דסיפא והא קאמר ליה ר' יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם בידו
C’est donc sur la seconde partie de la clause initiale : le premier tanna dit : dans une autre cour, c’est permis, à condition qu’il ait la clé et le sceau en main ; et les Sages disent : c’est toujours interdit, à moins qu’un gardien ne reste assis à surveiller, ou qu’un préposé ne vienne à intervalles réguliers.
ואלא אסיפא דרישא דקאמר ת"ק בחצר אחרת מותר והוא שמפתח וחותם בידו וחכמים אומרים לעולם אסור עד שיהא שומר יושב ומשמר או עד שיבא ממונה הבא לקיצין
Un préposé qui vient à intervalles réguliers est un moindre [gardien] ! C’est donc : à moins qu’un préposé ne vienne à des moments imprévus.
ממונה בא לקיצין גריעותא הוא אלא עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצין:
« Rabbi Chimon ben Éléazar dit : tout domaine d’idolâtres est un seul [domaine]. » Ils demandèrent : Rabbi Chimon ben Éléazar [parle-t-il] pour être indulgent ou pour être strict ? Rav Yehouda dit au nom de Zeïri : pour être indulgent ; Rav Na’hman dit au nom de Zeïri : pour être strict.
רשב"א אומר רשות עובדי כוכבים אחת היא: איבעיא להו ר"ש בן אלעזר להקל או להחמיר רב יהודה אמר זעירי להקל רב נחמן אמר זעירי להחמיר
Rav Yehouda dit au nom de Zeïri : pour être indulgent, et voici ce qu’il dit : le premier tanna [pense] que, de même que dans le domaine [de l’idolâtre propriétaire] c’est interdit, de même dans le domaine d’un autre idolâtre c’est aussi interdit, car nous craignons qu’ils se rendent mutuellement service.
רב יהודה אמר זעירי להקל והכי קאמר ת"ק כשם שברשותו אסור כך ברשות עובד כוכבים אחר נמי אסור וחיישינן לגומלין
Rabbi Chimon ben Éléazar dit : quand cela a-t-il été dit ? Dans son domaine ; mais dans le domaine d’un autre idolâtre, c’est permis, et nous ne craignons pas qu’ils se rendent mutuellement service.
ר"ש בן אלעזר אומר במה דברים אמורים ברשותו אבל ברשות עובד כוכבים אחר מותר ולא חיישינן לגומלין
Rav Na’hman dit au nom de Zeïri : pour être strict, et voici ce qu’il dit : le premier tanna [pense] : quand cela a-t-il été dit ? Dans son domaine ; mais dans le domaine d’un autre idolâtre, c’est permis, et nous ne craignons pas qu’ils se rendent mutuellement service. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : tout domaine d’idolâtres est un seul [domaine].
רב נחמן אמר זעירי להחמיר וה"ק ת"ק במה דברים אמורים ברשותו אבל ברשות עובד כוכבים אחר מותר ולא חיישינן לגומלין ר"ש בן אלעזר אומר כל רשות עובדי כוכבים אחת היא
Il a été enseigné conformément à Rav Na’hman, qui a dit au nom de Zeïri : pour être strict : Rabbi Chimon ben Éléazar a dit : tout domaine d’idolâtres est un seul [domaine], à cause des fraudeurs.
תניא כוותיה דרב נחמן אמר זעירי להחמיר אמר ר"ש בן אלעזר כל רשות עובדי כוכבים אחת היא מפני הרמאין
Les gens de la maison de Parzak le fonctionnaire déposèrent du vin chez leur métayer. Les Sages, devant Rava, voulurent dire : quand nous craignons qu’ils se rendent mutuellement service, cela ne vaut que lorsque l’un dépose [habituellement] chez l’autre ; mais ici, puisque ce n’est pas l’usage de son métayer de déposer [quoi que ce soit] chez Parzak le fonctionnaire, nous ne craignons pas qu’ils se rendent mutuellement service.
דבי פרזק רופילא אותיבו חמרא גבי אריסייהו סבור רבנן קמיה דרבא למימר כי חיישינן לגומלין הני מילי היכא דקא מותיב האי גבי האי אבל הכא כיון דאריסיה לאו דרכיה לאותוביה בי פרזק רופילא לגומלין לא חיישינן
Rava leur dit : au contraire ! Même selon celui qui dit que nous ne craignons pas qu’ils se rendent mutuellement service, cela ne vaut que lorsqu’il ne le redoute pas ; mais ici, puisqu’il le redoute, il le couvrira [pour s’attirer] ses faveurs.
אמר להו רבא אדרבה אפילו למ"ד לא חיישינן לגומלין ה"מ היכא דלא מירתת מיניה אבל הכא כיון דמירתת מיניה מחפי עליה זכותא
Dans une certaine ville fortifiée se trouvait du vin d’Israélites ; un idolâtre fut trouvé debout entre les tonneaux. Rava dit : s’il serait arrêté pour cela comme un voleur, le vin est permis ; sinon, il est interdit.
ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסור:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Rabbi Yichmaël ».
הדרן עלך רבי ישמעאל
Original : Avodah Zarah 61b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.