Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui loue un ouvrier pour travailler avec lui sur du vin de libation, le salaire [de l’ouvrier] est interdit. S’il l’a loué pour faire avec lui un autre travail, même s’il lui a dit : « Transporte-moi un tonneau de vin de libation d’un endroit à un autre », son salaire est permis. Celui qui loue un âne pour y transporter du vin de libation, son loyer est interdit ; s’il l’a loué pour monter dessus, même si l’idolâtre y a posé sa cruche, son loyer est permis.
מתני׳ השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע"פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אע"פ שהניח עובד כוכבים לגינו עליה שכרה מותר:
GUEMARA: Quelle est la raison pour laquelle son salaire est interdit ? Si l’on dit que, puisque le vin de libation est interdit au profit, son salaire aussi est interdit — voici la orla et les mélanges de la vigne, qui sont interdits au profit, et nous avons appris : si on les a vendus et qu’on a consacré une femme avec leur prix, elle est consacrée !
גמ׳ מ"ט שכרו אסור אילימא הואיל ויין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור הרי ערלה וכלאי הכרם דאסורין בהנאה ותנן מכרן וקידש בדמיהן מקודשת
C’est donc parce qu’il saisit son prix, comme l’idolâtrie. Mais voici [les produits de] l’année sabbatique, qui saisissent leur prix, et nous avons appris : celui qui dit à un ouvrier : « Voici ce denier, cueille-moi avec cela des légumes aujourd’hui », son salaire est interdit ; « cueille-moi des légumes aujourd’hui », son salaire est permis !
אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודת כוכבים והרי שביעית דתופס' את דמיה ותנן האומר לפועל הילך דינר זה לקוט לי בו ירק היום שכרו אסור לקוט לי ירק היום שכרו מותר
Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi Yo’hanan : c’est une sanction que les Sages ont imposée aux âniers et pour le vin de libation. Le vin de libation, c’est ce que nous avons dit. Les âniers, de quoi s’agit-il ? Car il a été enseigné : les âniers qui travaillaient avec des fruits de l’année sabbatique, leur salaire est [soumis à la loi de] l’année sabbatique.
א"ר אבהו א"ר יוחנן קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין נסך יין נסך הא דאמרן חמרין מאי היא דתניא החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית שכרן שביעית
Que signifie « leur salaire est [soumis à la loi de] l’année sabbatique » ? Si l’on dit qu’on leur donne leur salaire en fruits de l’année sabbatique, il se trouverait que celui-ci paie sa dette avec des fruits de l’année sabbatique, alors que la Torah a dit : « pour la consommation » (Lv 25, 6), et non pour le commerce !
מאי שכרן שביעית אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית והתורה אמרה (ויקרא כה, ו) לאכלה ולא לסחורה
C’est donc que leur salaire est sanctifié de la sainteté de l’année sabbatique. Mais l’est-il ? N’a-t-il pas été enseigné : celui qui dit à un ouvrier : « Voici ce denier, et cueille-moi des légumes aujourd’hui », son salaire est permis ; « cueille-moi avec cela des légumes aujourd’hui », son salaire est interdit ?
ואלא דקדוש שכרן בקדושת שביעית ומי קדוש והתניא האומר לפועל הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר לקוט לי ירק בו היום שכרו אסור
Abayé dit : en réalité, on leur donne leur salaire en fruits de l’année sabbatique ; et quant à ta difficulté — « pour la consommation et non pour le commerce » —, il le lui donne d’une manière permise, comme nous avons appris : un homme ne dira pas à son prochain :
אמר אביי לעולם יהבינן ליה שכר מפירות שביעית ודקא קשיא לך לאכלה ולא לסחורה דיהביה ניהליה בצד היתר כדתנן לא יאמר אדם לחבירו
Original : Avodah Zarah 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.