[Abayé dit :] son odeur est celle du vinaigre et son goût celui du vin : [on le considère comme] du vinaigre ; c’est donc une espèce [mêlée] à son espèce, et toute espèce [mêlée] à son espèce [interdit] en quantité infime.
ריחיה חלא וטעמא חמרא חלא והוה ליה מין במינו וכל מין במינו במשהו
Rava dit : [il interdit] lorsqu’il communique son goût. Son odeur est celle du vinaigre et son goût celui du vin : [on le considère comme] du vin ; c’est donc une espèce [mêlée] à une autre espèce, et toute espèce [mêlée] à une autre espèce [n’interdit que] lorsqu’elle communique son goût.
רבא אמר בנותן טעם ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא והוה ליה מין בשאינו מינו וכל מין בשאינו מינו בנותן טעם
Un récipient imprégné d’odeur de vin appartenant à un idolâtre [dans lequel on met le vin] d’un Israélite : tous s’accordent [à le permettre]. Celui d’un Israélite [dans lequel on met le vin] d’un idolâtre : Abayé dit que c’est interdit, Rava dit que c’est permis. Abayé dit que c’est interdit : l’odeur compte. Rava dit que c’est permis : l’odeur ne compte pas.
האי בת תיהא עובד כוכבים בדישראל ש"ד ישראל בדעובד כוכבים אביי אמר אסור רבא אמר מותר אביי אמר אסור ריחא מילתא היא רבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא
Rava dit : d’où le dis-je, que l’odeur n’est rien ? De ce que nous avons appris : un four que l’on a chauffé avec du cumin de terouma et dans lequel on a cuit du pain : le pain est permis, car il n’y a pas le goût du cumin, mais seulement l’odeur du cumin. Et Abayé ? Là-bas, c’est différent, car l’interdit est brûlé.
אמר רבא מנא אמינא לה דריחא ולא כלום הוא דתנן תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת לפי שאין טעם כמון אלא ריחא כמון ואביי שאני התם דמיקלא איסוריה
Rav Mari dit : c’est une discussion de Tannaïm. Celui qui retire du four un pain chaud et le pose sur l’ouverture d’un tonneau de vin de terouma : Rabbi Meïr l’interdit, Rabbi Yehouda le permet ; Rabbi Yossé le permet pour [le pain] de blé et l’interdit pour celui d’orge, parce que l’orge absorbe. N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : l’un pense que l’odeur compte, et l’autre pense que l’odeur n’est rien ?
אמר רב מרי כתנאי הרודה פת חמה ונתנה ע"פ חבית של יין של תרומה ר"מ אוסר ור' יהודה מתיר רבי יוסי מתיר בשל חיטין ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר ריחא מילתא היא ומר סבר ריחא ולא כלום הוא
Abayé te répondra : n’a-t-on pas dit à ce sujet : Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rech Lakich : avec un pain chaud et un tonneau ouvert,
אמר לך אביי לאו מי איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר ר"ל בפת חמה וחבית פתוחה
Original : Avodah Zarah 66b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.