tous s’accordent à l’interdire ; avec un pain froid et un tonneau bouché, tous s’accordent à le permettre ; ils ne divergent que pour un pain chaud et un tonneau bouché, [ou] un pain froid et un tonneau ouvert. Or mon cas aussi est semblable à un pain chaud et un tonneau ouvert.
דברי הכל אסורה בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה בפת צוננת וחבית פתוחה והא דידי נמי כפת חמה וחבית פתוחה דמי:
Rav Yehouda dit encore au nom de Chmouel : on ne l’a enseigné que lorsque [le vinaigre] est tombé dans des gruaux bouillants ; mais s’il est tombé dans des gruaux froids et qu’on les a fait bouillir ensuite, c’est comme s’il avait d’abord amélioré et finalement détérioré, et c’est interdit.
ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור
De même, quand Ravin arriva, il dit : Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : on ne l’a enseigné que lorsque [le vinaigre] est tombé dans des gruaux bouillants ; mais s’il est tombé dans des gruaux froids et qu’on les a fait bouillir ensuite, c’est comme s’il avait d’abord amélioré et finalement détérioré, et c’est interdit. De même, quand Rav Dimi arriva, etc. Et ainsi faisait-on les veilles de Chabbat à Tsippori, et on les appelait « chal’hayim ».
וכן כי אתא רבין אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם ואסור וכן כי אתא רב דימי כו' וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי וקוראין אותם שחליים
Rech Lakich dit : [le cas où] l’on communique un goût qui détériore, dont ils ont parlé, ce n’est pas qu’on dise de ce plat : « il manque de sel, il a trop de sel, il manque d’épices, il a trop d’épices », mais [c’est un plat] auquel il ne manque rien et qui [pourtant] n’est pas mangeable à cause de cela.
אמר ריש לקיש נותן טעם לפגם שאמרו לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא כל שאין חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה
D’autres disent : Rech Lakich dit : [le cas où] l’on communique un goût qui détériore, dont ils ont parlé, on ne dit pas de ce plat : « il manque de sel, il a trop de sel, il manque d’épices, il a trop d’épices », mais en tout cas, maintenant, il l’a détérioré.
ואיכא דאמרי אמר ריש לקיש נותן טעם לפגם שאמרו אין אומרין קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא השתא מיהא הא פגמה
Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi Yo’hanan : tout [mélange] où le goût et la substance [de l’interdit] sont présents est interdit et l’on est flagellé pour l’avoir mangé ; c’est la mesure d’une olive dans le temps de manger un demi-pain.
אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליו וזהו כזית בכדי אכילת פרס
Original : Avodah Zarah 67a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.