[au début, il s’agit de celui] qui vient vers eux par un chemin détourné. S’il en est ainsi, à la fin aussi ! — Puisqu’il leur a dit : « Allez, et je viens derrière vous », ils sont tranquilles.
בבא להם דרך עקלתון אי הכי סיפא נמי כיון דאמר להם לכו ואני בא אחריכם סמכא דעתייהו:
« Celui qui laisse un idolâtre dans sa boutique, etc. », « Celui qui laisse son vin dans un chariot ou dans un bateau, etc. » Et c’est nécessaire : car s’il avait enseigné [le cas de] l’idolâtre [dans la boutique, on aurait dit qu’il est permis] parce que [l’idolâtre] pense : peut-être [l’Israélite] va-t-il venir et me voir ; mais dans un chariot ou dans un bateau, j’aurais dit qu’il éloigne son bateau et fait ce qu’il veut.
המניח עובד כוכבים בחנותו כו' המניח יינו בקרון או בספינה כו': וצריכא דאי תנא עובד כוכבים דסבר דלמא אתי וחזי ליה אבל בקרון או בספינה אימא דמפליג לה לספינתיה ועביד מאי דבעי
Et s’il avait enseigné [le cas] du chariot ou du bateau, [on aurait dit qu’il est permis] parce qu’il pense : peut-être vient-il par un autre chemin, se tient-il sur la rive et me voit-il ; mais [pour] l’idolâtre dans sa boutique, j’aurais dit qu’il ferme la porte et fait tout ce qu’il veut. Il nous l’apprend.
ואי תנא בקרון או בספינה משום דסבר דלמא אתי באורחא אחריתי וקאי אגודא וחזי לי אבל עובד כוכבים בחנותו אימא אחיד לה לבבא ועביד כל דבעי קמ"ל
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : la discussion porte sur [un bouchon] de chaux ; mais pour [un bouchon] d’argile, tous s’accordent : le temps d’ouvrir, de reboucher et [que le bouchon] sèche.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מחלוקת בשל סיד אבל בשל טיט דברי הכל כדי שיפתח ויגוף ויגוב
Soit, si tu dis que la discussion porte sur [un bouchon] d’argile, c’est pourquoi il enseigne : « son bouchage se reconnaît, aussi bien en haut qu’en bas ». Mais si tu dis que la discussion porte sur [un bouchon] de chaux, soit, en bas cela se reconnaît, mais en haut cela ne se reconnaît pas !
אי אמרת בשלמא בשל טיט מחלוקת היינו דקתני סתומו ניכר בין מלמעלה ובין מלמטה אלא אי אמרת בשל סיד מחלוקת בשלמא למטה ידיע אלא למעלה הא לא ידיע
C’est Rabban Chimon ben Gamliel qui ne savait pas ce que disaient les Sages, et voici ce qu’il leur dit : si vous parlez de [bouchon] d’argile, son bouchage se reconnaît aussi bien en haut qu’en bas ; et si vous parlez de [bouchon] de chaux, admettons qu’en haut cela ne se reconnaisse pas, en bas du moins cela se reconnaît. Et les Sages ? Puisqu’en haut cela ne se reconnaît pas, il ne lui viendra pas à l’esprit de le retourner et de regarder ; ou bien, parfois [la chaux] s’humidifie.
רבן שמעון בן גמליאל הוא דלא' ידע מאי קאמרי רבנן וה"ק להו אי בשל טיט קאמריתו סתומו ניכר בין מלמעלה ובין מלמטה ואי בשל סיד קאמריתו נהי דלמעלה לא ידיע למטה מיהא ידיע ורבנן כיון דמלמעלה לא ידיע לא מסיק אדעתיה דאפיך וחזי ליה אי נמי זימנין דחלים
Car nous avons appris : s’il mangeait à table avec lui, qu’il laissa un flacon sur la table et un flacon sur le buffet, les laissa et sortit : ce qui est sur la table est interdit, ce qui est sur le buffet est permis. Et s’il lui a dit : « Mélange et bois », même ce qui est sur le buffet est interdit. Les tonneaux ouverts sont interdits, les bouchés sont permis, [à moins qu’il ne se soit absenté] le temps d’ouvrir, de reboucher et [que le bouchon] sèche.
דתנן היה אוכל על השולחן עמו והניח לגין על השולחן לגין על הדולבקי והניח ויצא מה שעל השולחן אסור מה שעל הדולבקי מותר ואם אמר לו הוי מזוג ושותה אף שעל הדולבקי אסור חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות כדי שיפתח ויגוף ותיגוב
Et puisque nous tenons [que la halakha est] selon Rabban Chimon ben Gamliel, qui ne craint pas le perçage, et que la halakha est selon Rabbi Eliézer, qui ne craint pas la contrefaçon [du sceau], pourquoi aujourd’hui ne déposons-nous pas de vin chez des idolâtres ? À cause des [fûts] enduits de poix.
וכי מאחר דקיימא לן כוותיה דרשב"ג דלא חייש לשתומא והלכתא כוותיה דרבי אליעזר דלא חייש לזיופא האידנא מאי טעמא לא מותבינן חמרא ביד עובדי כוכבים משום שייכא
Rava dit : [chez] une prostituée idolâtre, avec des Israélites attablés chez elle, le vin est permis : admettons que le penchant à la transgression les domine,
אמר רבא זונה עובדת כוכבים וישראל מסובין אצלה חמרא שרי נהי דתקיף להו יצרא דעבירה
Original : Avodah Zarah 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.