dès que l’idolâtre l’a tiré, il l’a acquis, [et] il ne devient vin de libation que lorsqu’il l’a touché !
מדמשכה עובד כוכבים קנייה יין נסך לא הוי עד דנגע ביה
’Avoda zara 71b עבודה זרה
Structure du débat :Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si [l’Israélite] mesure et verse dans un récipient de l’Israélite, ici aussi [ce serait le cas] ! — Ce n’est nécessaire que s’il mesure et verse dans un récipient de l’idolâtre.
אי דקא כייל ורמי למנא דישראל ה"נ לא צריכא דקא כייל ורמי למנא דעובד כוכבים
Quoi qu’il en soit, dès qu’il atteint l’espace intérieur du récipient, il l’acquiert, et il ne devient vin de libation que lorsqu’il atteint le fond du récipient. Déduis-en que le jet versé forme une jonction !
סוף סוף כי מטא לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתיה דמנא ש"מ נצוק חבור
Non : si l’idolâtre tient le récipient dans sa main, ici aussi [ce serait le cas] ; ce n’est nécessaire que s’il est posé à terre.
לא אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה ה"נ לא צריכא דמנח אארעא
Que ses récipients le lui fassent acquérir ! Déduis-en que les récipients de l’acheteur se trouvant dans le domaine du vendeur ne font pas acquérir l’acheteur.
ותיקני ליה כליו שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח
Non : en réalité, je te dirai que l’acheteur acquiert ; mais de quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il reste du vin dans le bec de la mesure, de sorte qu’à chaque fois [ce reste] devient vin de libation pour lui.
לא לעולם אימא לך קנה לוקח והכא במאי עסקינן כגון דאיכא עכבת יין אפומיה דכוזנתא דקמא קמא אינסיך ליה
Et selon qui ? Pas selon Rabban Chimon ben Gamliel, car selon Rabban Chimon ben Gamliel, n’a-t-il pas dit : on vendra tout aux idolâtres, sauf la valeur du vin de libation qui s’y trouve ?
וכמאן דלא כרשב"ג דאי רשב"ג האמר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו
Est-ce là la raison ? Mais [c’est] selon Rav, car Rav dit : la halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel [pour] un tonneau [mêlé] à des tonneaux, mais non pour du vin [mêlé] à du vin.
מידי הוא טעמא אלא לרב האמר רב הלכה כרשב"ג חבית בחבית אבל לא יין ביין
On objecta : celui qui achète de la ferraille à des idolâtres et y trouve une idole : s’il l’a tirée avant d’avoir donné l’argent, il la rendra ; s’il l’a tirée après avoir donné l’argent, il l’emportera à la mer Morte. Si tu pensais que pour un idolâtre la traction fait acquérir, pourquoi la rendrait-il ? Abayé dit : parce que cela apparaît comme une vente erronée.
מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן מעות משך יוליך לים המלח אי ס"ד משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר אמר אביי משום דמיחזי כי מקח טעות
Rava dit : au début, c’est une vente erronée, et à la fin, ce n’est pas une vente erronée ? Rava dit donc : au début comme à la fin, c’est une vente erronée ; mais au début, où il n’a pas donné l’argent, cela n’apparaît pas comme une idole aux mains d’un Israélite ; à la fin, où il a donné l’argent, cela apparaît comme une idole aux mains d’un Israélite.
אמר רבא רישא מקח טעות סיפא לאו מקח טעות אלא אמר רבא רישא וסיפא מקח טעות ורישא דלא יהיב זוזי לא מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל
Mar Kachicha, fils de Rav ’Hisda, dit à Rav Achi : viens et entends : « Celui qui vend son vin à un idolâtre : s’il a fixé le prix avant d’avoir mesuré, l’argent est permis. » Et si tu dis que pour un idolâtre la traction ne fait pas acquérir, pourquoi l’argent est-il permis ? — De quoi s’agit-il ici ? [D’un cas] où il lui a avancé un dinar.
א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ת"ש המוכר יינו לעובד כוכבים פסק עד שלא מדד דמיו מותרים ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה אמאי דמיו מותרין הכא במאי עסקינן דאקדים ליה דינר
S’il en est ainsi, dis la fin : « S’il a mesuré avant d’avoir fixé le prix, l’argent est interdit. » Et s’il lui a avancé un dinar, pourquoi l’argent est-il interdit ?
א"ה אימא סיפא מדד עד שלא פסק דמיו אסורין ואי דקדים ליה דינר אמאי דמיו אסורין
Il lui répondit : et selon toi, qui dis que pour un idolâtre la traction fait acquérir, pourquoi au début l’argent est-il permis, et à la fin l’argent est-il interdit ?
א"ל ולדידך דאמרת משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי רישא דמיו מותרין וסיפא דמיו אסורין
Que vas-tu donc dire ? S’il a fixé le prix, [l’idolâtre] est rassuré ; s’il n’a pas fixé le prix, il n’est pas rassuré.
אלא מאי אית לך למימר פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה
Selon moi aussi : bien qu’il lui ait avancé un dinar, s’il a fixé le prix, il est rassuré ; s’il n’a pas fixé le prix, il n’est pas rassuré.
לדידי נמי אע"ג דקדים ליה דינר פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה
Ravina dit à Rav Achi : viens et entends ce que dit Rabbi ’Hiya bar Abba au nom de Rabbi Yo’hanan : un descendant de Noé est mis à mort pour [un vol de] moins de la valeur d’une perouta, et [l’objet] n’est pas sujet à restitution. Et si tu dis que pour un idolâtre la traction ne fait pas acquérir, pourquoi est-il mis à mort ?
א"ל רבינא לרב אשי ת"ש דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להישבון ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים אינה קונה אמאי נהרג
Parce qu’il a causé de la peine à l’Israélite.
משום דצעריה לישראל
Original : Avodah Zarah 71b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.