’Hizkiya dit : si on en a accru [le volume] avec de l’interdit, c’est interdit ; si on l’a accru avec du permis, c’est permis.
אמר חזקיה הגדילו באיסור אסור הגדילו בהיתר מותר
’Avoda zara 73b עבודה זרה
Structure du débat :Baraïta 3Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabbi Yo’hanan dit : même si on l’a accru avec de l’interdit, c’est permis.
ורבי יוחנן אמר אפי' הגדילו באיסור מותר
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : faut-il dire que ’Hizkiya et Rabbi Yo’hanan divergent selon la discussion entre Rabbi Eliézer et les Sages ?
א"ל רבי ירמיה לרבי זירא לימא חזקיה ור' יוחנן בפלוגתא דר"א ורבנן קמיפלגי
Car nous avons appris : du levain profane et [du levain] de terouma tombés dans une pâte, ni l’un ni l’autre en quantité suffisante pour faire lever, mais ils se sont combinés et l’ont fait lever :
דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ונצטרפו וחמצו
Rabbi Eliézer dit : je me règle sur le dernier. Et les Sages disent : que l’interdit soit tombé au début ou à la fin, [la pâte] n’est interdite que s’il y en a suffisamment pour faire lever.
ר"א אומר אחר אחרון אני בא וחכ"א בין שנפל איסור בתחלה ובין בסוף אינו אסור עד שיהא בו כדי להחמיץ
Et le penses-tu ? Abayé n’a-t-il pas dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’on a d’abord retiré l’interdit ; mais si on n’a pas d’abord retiré l’interdit, c’est interdit. ’Hizkiya, selon qui parle-t-il donc ?
ותסברא והאמר אביי לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק את האיסור אסור חזקיה דאמר כמאן
Mais ici, ils divergent sur [le principe] « on considère » : ’Hizkiya n’admet pas « on considère », Rabbi Yo’hanan admet « on considère ».
אלא הכא ברואין קמיפלגי לחזקיה לית ליה רואין לרבי יוחנן אית ליה
Et Rabbi Yo’hanan admet-il « on considère » ? Rabbi Assi n’a-t-il pas demandé à Rabbi Yo’hanan : deux coupes, l’une profane et l’autre de terouma, qu’on a coupées [d’eau] et mélangées l’une à l’autre, qu’en est-il ? Et il ne le lui a pas tranché !
ומי אית ליה לרבי יוחנן רואין והא בעי מיניה ר' אסי מרבי יוחנן שני כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה ומזגן ועירבן זה בזה מהו ולא פשט ליה
Au début, il ne le lui a pas tranché ; à la fin, il le lui a tranché. Il a été dit aussi : Rabbi Ami dit au nom de Rabbi Yo’hanan — et d’autres disent : Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan — : deux coupes, l’une profane et l’autre de terouma, qu’on a coupées [d’eau] et mélangées l’une à l’autre : on considère le permis comme s’il n’était pas, et l’eau qui reste est plus abondante que [la terouma] et l’annule.
מעיקרא לא פשט ליה לבסוף פשט ליה אתמר נמי א"ר אמי א"ר יוחנן ואמרי לה א"ר אסי א"ר יוחנן ב' כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה ומזגן ועירבן זה בזה רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו:
« Voici la règle : une espèce avec son espèce, en quantité infime ; avec une autre espèce, lorsqu’elle communique son goût. »
זה הכלל מין במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם:
Rav et Chmouel disent tous deux : pour tous les interdits de la Torah, avec leur espèce, en quantité infime ; avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם
« Voici la règle » vient inclure quoi ? Vient inclure tous les interdits de la Torah.
זה הכלל לאתויי מאי לאתויי כל איסורין שבתורה
Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux : pour tous les interdits de la Torah, qu’ils soient avec leur espèce ou avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût ; sauf le tevel et le vin de libation, qui, avec leur espèce, [interdisent] en quantité infime, et avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût. Et « voici la règle » vient inclure le tevel.
ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם וזה הכלל לאתויי טבל
תניא כוותיה דרב ושמואל תניא כוותיה דרבי יוחנן ור"ל
Il a été enseigné selon Rav et Chmouel : pour tous les interdits de la Torah, avec leur espèce, en quantité infime ; avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût.
תניא כוותיה דרב ושמואל כל איסורין שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם
Il a été enseigné selon Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich : pour tous les interdits de la Torah, qu’ils soient avec leur espèce ou avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût ; sauf le tevel et le vin de libation, qui, avec leur espèce, [interdisent] en quantité infime, et avec une autre espèce, lorsqu’ils communiquent leur goût.
תניא כוותיה דר' יוחנן ור"ל כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם
Soit, le vin de libation, à cause de la rigueur de l’idolâtrie ; mais le tevel, quelle en est la raison ?
בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודת כוכבים אלא טבל מ"ט
Tel qu’est son permis, tel est son interdit, car Chmouel dit : un seul grain de blé exempte le tas. Et il a été enseigné de même : en quoi ont-ils dit que le tevel interdit en quelque quantité que ce soit ? Avec son espèce ; avec une autre espèce, lorsqu’il communique son goût.
כהיתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ותניא נמי הכי במה אמרו טבל אוסר בכל שהוא במינו שלא במינו בנותן טעם:
Original : Avodah Zarah 73b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.