mais si on lui a assigné une entrée particulière, elle n’a que quatre coudées devant son entrée.
אבל מייחד ליה פיתחא אין לו אלא ארבע אמות לפני פתחו
Bava batra 11b בבא בתרא
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Houna a dit : Un portique n’a pas [droit à] quatre coudées. Quelle en est la raison ? [Les quatre coudées sont] pour décharger son fardeau ; ici, on peut entrer à l’intérieur et décharger. Rav Chéchet objecta : « Aussi bien les portes des maisons que les portes des portiques ont quatre coudées » ! — Cet enseignement concerne le portique d’une maison d’étude. — Le portique d’une maison d’étude, c’est évident : c’est une véritable salle ! — Il concerne plutôt un portique romain.
אמר רב הונא אכסדרה אין לה ד' אמות טעמא מאי משום פירוק משאו הכא אפשר דעייל לגואי ומפרק מתיב רב ששת אחד שערי בתים ואחד שערי אכסדראות יש להן ד' אמות כי תניא ההיא באכסדרה דבי רב אכסדרה דבי רב פשיטא אידרונא מעליא הוא אלא באכסדרה רומייתא
Les Sages ont enseigné : Une loge de portier, un portique et un balcon ont quatre coudées. Si cinq maisons donnaient sur un balcon, elles n’ont que quatre coudées en tout. Rabbi Yo’hanan demanda à Rabbi Yannaï : Un poulailler a-t-il quatre coudées ou n’a-t-il pas quatre coudées ? Il lui répondit : Quelle en est la raison ? Pour décharger son fardeau ; ici, on grimpe pour monter et on grimpe pour descendre.
תנו רבנן בית שער אכסדרה ומרפסת יש להן ד' אמות היו חמשה בתים פתוחין למרפסת אין להן אלא ד' אמות בלבד בעא מיניה ר' יוחנן מר' ינאי לול של תרנגולין יש לו ד' אמות או אין לו ד' אמות אמר ליה טעמא מאי משום פירוק משאו הכא מטפס ועולה מטפס ויורד
Rava demanda à Rav Na’hman : Une maison dont la moitié est couverte et la moitié n’est pas couverte, a-t-elle quatre coudées ou n’a-t-elle pas quatre coudées ? Il lui répondit : Elle n’a pas quatre coudées. Inutile de le dire lorsque la partie couverte est à l’intérieur, car on peut entrer à l’intérieur et décharger ; mais même lorsque la partie couverte est vers l’extérieur, on peut entrer à l’intérieur et décharger.
בעא מיניה רבא מרב נחמן בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה יש לו ד' אמות או אין לו ד' אמות אמר ליה אין לו ד' אמות לא מבעיא קירויו מלגיו דאפשר דעייל לגואי ומפרק אלא אפילו קירויו כלפי חוץ אפשר דעייל לגואי ומפרק
Rav Houna demanda à Rabbi Ami : Si l’un des habitants d’une impasse veut tourner son entrée vers une autre impasse, les habitants de l’impasse peuvent-ils s’y opposer ou ne peuvent-ils pas s’y opposer ? Il lui répondit : Les habitants de l’impasse peuvent s’y opposer.
בעא מיניה רב הונא מרבי אמי אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו אמר ליה בני מבוי מעכבין עליו
[La charge du] logement [des soldats] se répartit-elle selon le nombre de personnes ou selon le nombre d’entrées ? Il lui répondit : Elle se répartit selon le nombre de personnes. Il est aussi enseigné ainsi : « Le fumier qui est dans la cour se partage selon les entrées ; le logement [des soldats], selon le nombre de personnes. »
אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת אמר ליה לפי בני אדם מתחלקת תניא נמי הכי זבל שבחצר מתחלקת לפי פתחים אכסניא לפי בני אדם
Rav Houna a dit : Si l’un des habitants d’une impasse veut fermer [l’impasse] au niveau de son entrée, les habitants de l’impasse peuvent s’y opposer, car il leur augmente le passage.
אמר רב הונא אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן את הדרך
On a objecté : « Cinq cours donnent sur une impasse : toutes se servent [de la partie de l’impasse] avec la cour extérieure, et la cour extérieure se sert [de sa partie] pour elle-même ; les autres se servent [de la partie suivante] avec la deuxième, et la deuxième se sert [de sa partie] pour elle-même et se sert [de la première] avec l’extérieure.
מיתיבי חמש חצרות פתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה
Il s’ensuit que la plus intérieure se sert [de sa partie] pour elle-même et se sert [des autres] avec chacune d’elles. »
נמצאת פנימית משתמשת לעצמה ומשתמשת עם כל אחת ואחת
C’est une controverse de tannaïm, car il est enseigné : « Si l’un des habitants d’une impasse veut tourner son entrée vers une autre impasse, les habitants de l’impasse peuvent s’y opposer. Si [l’entrée] était bouchée et qu’il veut l’ouvrir, les habitants de l’impasse ne peuvent pas s’y opposer. Ce sont les paroles de Rabbi. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Cinq cours qui donnent sur une impasse se servent toutes de l’impasse ensemble. »
תנאי היא דתניא אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו דברי רבי ר"ש בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי זו עם זו
Les cours, qui en a parlé ? — Il manque quelque chose, et voici ce qu’il enseigne : « Et de même, cinq cours qui donnent sur une impasse : toutes se servent [de l’impasse] avec la cour extérieure, et la cour extérieure se sert [de sa partie] pour elle-même, etc. Ce sont les paroles de Rabbi. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Cinq cours qui donnent sur une impasse se servent toutes de [toute] l’impasse. »
חצרות מאן דכר שמייהו חסורי מחסרא והכי קתני וכן חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה וכו' דברי רבי ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי:
Le maître a dit : « Si [l’entrée] était bouchée et qu’il veut l’ouvrir, les habitants de l’impasse ne peuvent pas s’y opposer. » Rava a dit : On ne l’a enseigné que s’il n’a pas arraché ses montants ; mais s’il a arraché ses montants, les habitants de l’impasse peuvent s’y opposer. Abayé dit à Rava : Il est enseigné une baraïta qui vient à ton appui :
אמר מר היה סתום ובקש לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו אמר רבא לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו אבל פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו אמר ליה אביי לרבא תניא דמסייע לך
Original : Bava Batra 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.