Rav Kahana lui dit : S’il avait acquis de nouveaux biens, n’y prendrait-elle pas [sa ketouba] ? Et puisque, s’il avait acquis de nouveaux biens, elle y prendrait, maintenant aussi elle prend.
אמר ליה רב כהנא אילו הדר קני מי לא שקלא וכיון דאילו הדר קני שקלא השתא נמי שקלא
Un homme partagea ses biens entre sa femme et ses fils, et se réserva un palmier. Ravina pensait dire qu’elle n’a [pour sa ketouba] que ce palmier. Rav Yeimar dit à Ravina : Si elle n’a pas [de ketouba], elle n’a pas non plus ce palmier ; mais puisqu’elle peut faire valoir [sa ketouba] sur le palmier, elle la fait valoir aussi sur tous les biens.
ההוא דפלגינהו לנכסיה לאתתיה ולבניה שייר חד דיקלא סבר רבינא למימר לית לה אלא חד דיקלא אמר ליה רב יימר לרבינא אי לית לה חד דיקלא נמי לית לה אלא מיגו דנחתא לדיקלא נחתא נמי לכולהו נכסי
Rav Houna dit : Un mourant qui a inscrit tous ses biens au nom d’un autre, on examine : s’il est apte à hériter de lui, il les prend à titre d’héritage ; sinon, il les prend à titre de don.
אמר רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר רואין אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה
Peut-être l’as-tu dit à propos d’un cas comme celui-ci : un homme était mourant, et on lui demanda : Tes biens, à qui [vont-ils] ? Peut-être à Untel ? Il leur répondit : Et à qui d’autre ? Et tu nous as dit à ce propos : S’il est apte à hériter de lui, il les prend à titre d’héritage ; sinon, il les prend à titre de don. Il lui répondit : Oui, c’est ainsi que je l’ai dit.
דלמא כי הא קאמרת דההוא דהוה קא שכיב ואמרו ליה נכסיה למאן דלמא לפלניא ואמר להו אלא למאן ואמרת לן עלה אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה אמר ליה אין הכי קאמינא
Pour quelle halakha ? Rav Ada bar Ahava pensait dire devant Rava : S’il est apte à hériter de lui, sa veuve est nourrie de ses biens ; sinon, sa veuve n’est pas nourrie de ses biens.
למאי הלכתא סבר רב אדא בר אהבה קמיה דרבא למימר אם ראוי ליורשו אלמנתו נזונית מנכסיו ואם לאו אין אלמנתו נזונית מנכסיו
Rava lui dit : Elle serait désavantagée ? Si dans l’héritage, qui relève de la Torah, tu dis que sa veuve est nourrie de ses biens, dans le don, qui relève des Sages, à plus forte raison !
אמר ליה רבא מיגרע גרעא השתא בירושה דאורייתא אמרת אלמנתו נזונית מנכסיו במתנה דרבנן לא כל שכן
Rava dit donc : [C’est] comme l’a envoyé [dire]Rav A’ha bar Rav ’Avia : Selon les paroles de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, [s’il a dit :] « Mes biens à toi, et après toi à Untel », si le premier était apte à hériter de lui, le deuxième n’a rien à la place du premier, car ce n’est pas une formule de don mais une formule d’héritage, et l’héritage ne connaît pas d’interruption.
אלא אמר רבא כדשלח רב אחא בר רב עויא לדברי רבי יוחנן בן ברוקה נכסי לך ואחריך לפלוני אם היה ראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק
Rava dit à Rav Na’hman : Mais il l’a interrompu ! Lui pensait qu’il connaît une interruption, mais le Miséricordieux a dit qu’il ne connaît pas d’interruption.
אמר ליה רבא לרב נחמן והא אפסקה הוא סבר יש לה הפסק ורחמנא אמר אין לה הפסק
Original : Bava Batra 133a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.