Il lui dit : nous, nous l’enseignons parce que [sinon] ce n’est pas un acte qui tranche [le lien].
אמר ליה אנן משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה
Bava batra 150b בבא בתרא
Rava a dit au nom de Rav Na’hman : cinq [cas où l’acte n’est effectif] que s’ils écrivent tous leurs biens, et ce sont : le malade alité, son esclave, sa femme, ses fils, et celle qui soustrait [ses biens].
אמר רבא אמר רב נחמן חמשה עד שיכתבו כל נכסיהם ואלו הן שכיב מרע עבדו אשתו ובניו מברחת
Le malade alité, car nous avons appris : un malade alité qui a écrit tous ses biens à d’autres et a gardé une terre, quelle qu’elle soit, sa donation est valide ; s’il n’a gardé aucune terre, quelle qu’elle soit, sa donation n’est pas valide.
שכיב מרע דתנן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ושייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת
Son esclave, car nous avons appris : celui qui écrit tous ses biens à son esclave, [l’esclave] devient libre ; s’il a gardé une terre, quelle qu’elle soit, il ne devient pas libre.
עבדו דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין
Sa femme, car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : celui qui écrit tous ses biens à sa femme n’a fait d’elle qu’une administratrice.
אשתו דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופא
Ses fils, car nous avons appris : celui qui écrit tous ses biens à ses fils et écrit à sa femme une terre, quelle qu’elle soit, elle perd sa ketouba.
בניו דתנן הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה
Celle qui soustrait [ses biens à son futur mari], car le maître a dit : celle qui soustrait [ses biens] doit écrire tous ses biens.
מברחת דאמר מר מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה
Et dans tous [ces cas], les biens meubles constituent une réserve, sauf pour la ketouba, car c’est sur les immeubles que les Sages l’ont instituée ; sur les meubles, les Sages ne l’ont pas instituée.
ובכולהו מטלטלי הוי שיור לבר מכתובה דאמקרקעי תקינו רבנן ממטלטלי לא תקון רבנן
Amemar a dit : les biens meubles inscrits dans la ketouba et qui existent encore tels quels constituent une réserve.
אמימר אמר מטלטלי דכתיבי בכתובה ואיתנהו בעינייהו הוי שיור
[S’il a] dit « mes biens à untel » : l’esclave est appelé « biens », car nous avons appris : celui qui écrit tous ses biens à son esclave, [l’esclave] devient libre ; la terre est appelée « biens », car nous avons appris : les biens qui offrent une garantie s’acquièrent par argent, par acte et par prise de possession ; le manteau est appelé « biens », car nous avons appris : et ceux qui n’offrent pas de garantie ne s’acquièrent que par traction.
אמר נכסי לפלניא עבדא איקרי נכסי דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין ארעא איקרי נכסי דתנן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה גלימא איקרי נכסי דתנן ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה
L’argent est appelé « biens », car nous avons appris : et ceux qui n’offrent pas de garantie s’acquièrent avec les biens qui offrent une garantie, par argent, par acte et par prise de possession ; comme [le cas de] Rav Papa, qui avait douze mille zouz au Khouzistan : il les fit acquérir à Rav Chmouel bar A’ha accessoirement au seuil de sa maison ; et quand celui-ci revint, il sortit à sa rencontre jusqu’à Tavakh.
זוזי איקרי נכסי דתנן ושאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך
L’acte est appelé « biens », car Rabba bar Its’hak a dit : il y a deux [sortes d’]actes. [S’il a] dit « faites acquérir ce champ à untel et écrivez-lui l’acte », il peut revenir sur l’acte mais ne peut pas revenir sur le champ ; « à condition que vous lui écriviez l’acte », il peut revenir aussi bien sur l’acte que sur le champ.
שטרא איקרי נכסי דאמר רבה בר יצחק שני שטרות הן אמר זכו בשדה זה לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה
Et Rav ’Hiya bar Avin a dit au nom de Rav Houna : il y a trois [sortes d’]actes : deux sont ceux que nous avons dits ; l’autre : si le vendeur a écrit l’acte d’avance, comme ce que nous avons appris :
ורב חייא בר אבין אמר רב הונא שלשה שטרות הן תרי הני דאמרן אידך אם קדם מוכר וכתב את השטר כאותה ששנינו
Original : Bava Batra 150b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.