on écrit l’acte pour le vendeur même si l’acheteur n’est pas avec lui ; dès que celui-ci a pris possession de la terre, l’acte est acquis, où qu’il se trouve. Et c’est ce que nous avons appris : les biens qui n’offrent pas de garantie s’acquièrent avec les biens qui offrent une garantie, par argent, par acte et par prise de possession.
כותבין שטר למוכר ואע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר כל מקום שהוא וזו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנין עם הנכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה
Le bétail est appelé « biens », car nous avons appris : celui qui consacre ses biens, et parmi eux il y avait du bétail apte [à être offert] sur l’autel : les mâles [seront offerts en] holocaustes, et les femelles seront vendues pour les besoins des sacrifices de paix. Les oiseaux sont appelés « biens », car nous avons appris : celui qui consacre ses biens, et parmi eux il y avait des choses aptes à l’autel : vins, huiles et oiseaux.
בהמה איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח זכרים עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים עופות איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים הראויין לגבי מזבח יינות שמנים ועופות
Les tefilin sont appelés « biens », car nous avons appris : celui qui consacre ses biens, on lui compte [la valeur de] ses tefilin. Ils demandèrent : un rouleau de la Torah, qu’en est-il ? Puisqu’il ne se vend pas, car il est interdit de le vendre, ce ne sont pas des biens ? Ou bien, puisqu’il se vend pour étudier la Torah et pour épouser une femme, ce sont des biens ? Que [la question] reste en suspens.
תפלין איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו מעלין לו תפלין איבעיא להו ספר תורה מאי כיון דלא מזדבן דאסור לזבוניה לאו נכסי הוא או דלמא כיון דמזדבן ללמוד תורה ולישא אשה נכסי הוא תיקו
La mère de Rav Zoutra bar Toviya écrivit ses biens à Rav Zoutra bar Toviya, parce qu’elle voulait épouser Rav Zevid. Elle l’épousa, et il la répudia. Elle vint devant Rav Bivi bar Abayé ; il dit : [elle l’a fait] en vue du mariage, et voici qu’elle s’est mariée !
אימיה דרב זוטרא בר טוביא כתבינהו לנכסה לרב זוטרא בר טוביא דבעיא לאנסובי ליה לרב זביד אינסיבא וגרשה אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי אמר משום אנסובי והא אינסיבא
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, lui dit : parce que vous venez de Moulaï, vous dites des paroles tronquées ! Même selon celui qui dit que [le bénéficiaire de] celle qui soustrait [ses biens] acquiert, cela ne vaut que lorsqu’elle n’a pas révélé son intention ; mais ici, elle a révélé son intention que c’était en vue du mariage ; or elle s’est mariée et a été répudiée.
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא אפילו למאן דאמר מברחת קני הני מילי היכא דלא גליא דעתה אבל הכא גליא דעתה דמשום אינסובי הוא והא אינסיבא ואיגרשה
La mère de Rami bar ’Hama écrivit ses biens le soir à Rami bar ’Hama ; le matin, elle les écrivit à Rav Oukva bar ’Hama. Rami bar ’Hama vint devant Rav Chechet, qui le mit en possession des biens ; Rav Oukva bar ’Hama alla devant Rav Na’hman, qui le mit en possession des biens.
אימיה דרמי בר חמא באורתא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא כתבתינהו לרב עוקבא בר חמא אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת אוקמיה בנכסי אזל רב עוקבא בר חמא קמיה דרב נחמן אוקמיה בנכסי
Rav Chechet vint devant Rav Na’hman et lui dit : pour quelle raison le maître a-t-il mis Rav Oukva bar ’Hama en possession ? Si c’est parce qu’elle s’est rétractée, or elle est morte ! Il lui dit : ainsi a dit Chmouel : dans tout cas où, s’il se rétablissait, il pourrait revenir [sur sa donation], il peut revenir sur sa donation.
אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן אמר ליה מאי טעמא אוקמיה מר לרב עוקבא בר חמא אי משום דהדרא בה והא שכיבא אמר ליה הכי אמר שמואל כל שאילו עמד חוזר חוזר במתנתו
Admettons que Chmouel l’ait dit [quand il reprend] pour lui-même ; [quand il donne] à un autre, l’a-t-il dit ? Il lui dit : Chmouel l’a dit explicitement : aussi bien pour lui-même que pour un autre.
אימור דאמר שמואל לעצמו לאחר מי אמר אמר ליה בפירוש אמר שמואל בין לעצמו בין לאחר
La mère de Rav ’Amram le pieux avait une liasse de reconnaissances de dettes. Quand elle était mourante, elle dit : qu’elle soit à ’Amram mon fils. Ses frères vinrent devant Rav Na’hman ; ils lui dirent : mais il n’a pas fait de traction ! Il leur dit : les paroles d’un malade alité sont comme écrites et remises.
אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגא דשטראי כי קא שכבא אמרה ליהוי לעמרם ברי אתו אחוה לקמיה דרב נחמן אמרו ליה והא לא משך אמר להו דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו
La sœur de Rav Tovi bar Rav Matna écrivit ses biens à Rav Tovi bar Rav Matna le matin. Le soir, Rav A’hadvoï bar Rav Matna vint et pleura devant elle ; il lui dit : maintenant on dira : celui-ci est un érudit, et celui-là n’est pas un érudit. Elle les lui écrivit. [L’affaire] vint devant Rav Na’hman ; il lui dit : ainsi a dit Chmouel : dans tout cas où, s’il se rétablissait, il pourrait revenir [sur sa donation], il peut revenir sur sa donation.
אחתיה דרב טובי בר רב מתנה כתבתינהו לנכסה לרב טובי בר רב מתנה בצפרא לפניא אתא רב אחדבוי בר רב מתנה בכה לה אמר לה השתא אמרי מר צורבא מרבנן ומר לאו צורבא מרבנן כתבתינהו ניהליה אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה הכי אמר שמואל כל שאילו עמד חוזר חוזר במתנתו
La sœur de Rav Dimi bar Yossef avait une parcelle de verger. Chaque fois qu’elle était faible, elle la lui faisait acquérir,
אחתיה דרב דימי בר יוסף הוה לה פיסקתא דפרדיסא כל אימת דהות חלשא הוה מקניא ליה ניהליה
Original : Bava Batra 151a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.