Il a été dit : la donation d’un malade alité dans laquelle est inscrit un kinyan : à l’école de Rav on disait au nom de Rav : on l’a fait chevaucher sur deux montures. Et Chmouel a dit : je ne sais pas comment juger à son sujet.
איתמר מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין בי רב משמיה דרב אמרי ארכביה אתרי ריכשי ושמואל אמר לא ידענא מאי אדון בה
À l’école de Rav on disait au nom de Rav : on l’a fait chevaucher sur deux montures : elle est comme la donation d’un bien-portant et elle est comme la donation d’un malade alité. Elle est comme la donation d’un bien-portant en ce que, s’il se rétablit, il ne revient pas [sur elle] ; elle est comme la donation d’un malade alité en ce que, s’il dit « sa créance à untel », sa créance est à untel.
בי רב משמיה דרב אמרי ארכביה אתרי ריכשי הרי היא כמתנת בריא הרי היא כמתנת שכיב מרע הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר הרי הוא כמתנת שכיב מרע שאם אמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני
Et Chmouel a dit : je ne sais pas comment juger à son sujet : peut-être n’a-t-il résolu de transférer que par l’acte, et il n’y a pas d’acte après la mort.
ושמואל אמר לא ידענא מאי אדון בה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה
Et l’on opposa [une parole] de Rav à [une autre de] Rav, et de Chmouel à Chmouel, car Ravin envoya [dire] au nom de Rabbi Abbahou : sachez que Rabbi Elazar a envoyé [dire] à l’exil au nom de notre maître : un malade alité qui a dit « écrivez et donnez une mané à untel » et est mort, on n’écrit pas et on ne donne pas, car peut-être n’a-t-il résolu de transférer que par l’acte, et il n’y a pas d’acte après la mort. Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : la halakha est qu’on écrit et qu’on donne.
ורמי דרב אדרב ודשמואל אדשמואל דשלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו ידעי ששלח ר' אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא כותבין ונותנין
De Rav à Rav, il n’y a pas de difficulté : ici, on a effectué un kinyan de sa part ; là, on n’a pas effectué de kinyan de sa part. De Chmouel à Chmouel, il n’y a pas de difficulté : [il s’agit du cas] où il renforce son droit.
דרב אדרב לא קשיא הא דקנו מיניה הא דלא קנו מיניה דשמואל אדשמואל לא קשיא במיפה את כחו
Rav Na’hman bar Its’hak était assis derrière Rava, et Rava était assis devant Rav Na’hman. Il lui demanda : Chmouel a-t-il dit « peut-être n’a-t-il résolu de transférer que par l’acte, et il n’y a pas d’acte après la mort » ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : un malade alité qui a écrit tous ses biens à d’autres, même si l’on a effectué un kinyan de sa part, s’il se rétablit, il revient [sur sa donation],
יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא ויתיב רבא קמיה דרב נחמן קא בעי מיניה מי אמר שמואל שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה והא אמר רב יהודה אמר שמואל שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים אף על פי שקנו מידו עמד חוזר
Original : Bava Batra 152a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.