c’est notre Michna !
מתניתין
Bava batra 165b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Elle nous enseigne ceci : deux [témoins] dans un acte noué sont comme un seul témoin dans un acte simple. De même que là, l’invalidité est d’ordre toranique, ici aussi l’invalidité est d’ordre toranique.
הא קא משמע לן דשנים במקושר כעד אחד בפשוט מה התם פסולא דאורייתא אף הכא נמי פסולא דאורייתא
Sache-le : les collègues de là-bas envoyèrent à Rabbi Yirmeya [la question] :
תדע דשלחו מתם חברייא לר' ירמיה
Un témoin par écrit et un témoin oralement, peuvent-ils se joindre ?
עד אחד בכתב ועד אחד על פה מהו שיצטרפו
Selon le premier tanna [qui s’oppose à] Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, ne pose pas la question, car même deux par écrit et deux oralement ne se joignent pas. La question ne se pose que selon Rabbi Yehochoua ben Kor’ha : est-ce deux par écrit et deux oralement qui se joignent, tandis qu’un témoin par écrit et un oralement, nous ne les joignons pas ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
אליבא דתנא קמא דרבי יהושע בן קרחה לא תיבעי לך דאפילו שנים בכתב ושנים על פה לא מצטרפי אלא כי תיבעי לך אליבא דר' יהושע בן קרחה שנים בכתב ושנים על פה הוא דמצטרפי אבל עד אחד בכתב ואחד על פה לא מצרפינן או דלמא לא שנא
Il leur répondit : Je ne suis pas digne que vous m’envoyiez [une question] ; mais l’avis de votre disciple penche pour qu’ils se joignent.
שלח להו אני איני כדיי ששלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו
Il lui dit : Nous, nous l’enseignons ainsi : les collègues envoyèrent à Rabbi Yirmeya : deux [témoins] qui ont témoigné, l’un devant tel tribunal et l’autre devant tel autre tribunal, un tribunal peut-il venir auprès de l’autre tribunal pour qu’ils se joignent ?
אמר ליה אנן הכי מתנינן לה דשלחו ליה חברייא לרבי ירמיה שנים שהעידו אחד בבית דין זה ואחד בבית דין זה מהו שיבואו בית דין אצל בית דין ויצטרפו
Selon le premier tanna [qui s’oppose à] Rabbi Nathan, ne pose pas la question, car même devant un seul tribunal ils ne se joignent pas. La question ne se pose que selon Rabbi Nathan : est-ce devant un seul tribunal qu’ils se joignent, tandis que devant deux tribunaux ils ne se joignent pas ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
אליבא דתנא קמא דר' נתן לא תיבעי לך דאפילו בחד בית דינא נמי לא מצטרפי אלא כי תיבעי לך אליבא דר' נתן בחד בי דינא הוא דמצטרפי אבל בתרי בי דינא לא מצטרפי או דלמא לא שנא
Il leur répondit : Je ne suis pas digne que vous m’envoyiez [une question] ; mais l’avis de votre disciple penche pour qu’ils se joignent.
ושלח להו אני איני כדיי שאתם שלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו
Mar bar ’Hiya dit : Voici ce qu’ils lui envoyèrent : deux [témoins] qui ont témoigné devant tel tribunal, puis ont de nouveau témoigné devant tel autre tribunal, un [juge] de chaque tribunal peut-il venir pour qu’ils se joignent ?
מר בר חייא אמר הכי שלחו ליה שנים שהעידו בב"ד זה וחזרו והעידו בב"ד זה מהו שיבוא אחד מכל ב"ד ויצטרפו
Selon Rabbi Nathan, ne pose pas la question : si nous joignons des témoins, à plus forte raison des juges ! La question ne se pose que selon le premier tanna [qui s’oppose à] Rabbi Nathan : est-ce les témoins que nous ne joignons pas, tandis que les juges, nous les joignons ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
אליבא דר' נתן לא תיבעי לך השתא עדים מצרפינן דייני מיבעיא אלא כי תיבעי לך אליבא דת"ק דר' נתן עדים הוא דלא מצרפינן אבל דייני מצרפינן או דלמא ל"ש
Il leur répondit : Je ne suis pas digne que vous m’envoyiez [une question] ; mais l’avis de votre disciple penche pour qu’ils se joignent.
שלח להו אני איני כדיי שאתם שלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה שיצטרפו
Ravina dit : Voici ce qu’ils lui envoyèrent : trois [juges] qui ont siégé pour confirmer un acte, et l’un d’eux est mort, faut-il écrire : « Nous siégions à trois, et l’un n’est plus », ou non ?
רבינא אמר הכי שלחו ליה שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכי למכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי או לא
Il leur répondit : Je ne suis pas digne que vous m’envoyiez [une question] ; mais l’avis de votre disciple penche pour qu’il faille écrire : « Nous siégions à trois, et l’un n’est plus. »
שלח להו אני איני כדיי שאתם שלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה שצריכין למכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי
Et c’est pour cela qu’on fit rentrer Rabbi Yirmeya à la maison d’étude.
ועל דא עיילוהו לרבי ירמיה בבי מדרשא:
MICHNA: S’il y est écrit : « cent zouz, qui font vingt sélas », il n’a droit qu’à vingt [sélas] ; « cent zouz, qui font trente sélas », il n’a droit qu’à une mine.
מתני׳ כתוב בו זוזין מאה דאינון סלעין עשרין אין לו אלא עשרין זוזין מאה דאינון תלתין סלעין אין לו אלא מנה
« De l’argent, des zouz, qui font… » et [le nombre] est effacé : pas moins de deux. « De l’argent, des sélas, qui font… » et [le nombre] est effacé : pas moins de deux. « Des dariques, qui font… » et [le nombre] est effacé : pas moins de deux.
כסף זוזין דאינון ונמחק אין פחות משתים כסף סלעין דאינון ונמחק אין פחות משתים דרכונות דאינון ונמחק אין פחות משתים
S’il y est écrit en haut une mine et en bas deux cents [zouz], ou en haut deux cents et en bas une mine, tout va d’après le [texte] inférieur. Dans ce cas, pourquoi écrit-on le supérieur ? Pour que, si une lettre du [texte] inférieur s’efface, on l’apprenne du supérieur.
כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון א"כ למה כותבין את העליון שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : [S’il est écrit] « argent », pas moins d’un dinar d’argent ; « argent, des dinars » ou « des dinars d’argent », pas moins de deux dinars d’argent ; « argent en dinars », pas moins de l’équivalent de deux dinars d’or en argent.
גמ׳ תנו רבנן אמר כסף אין פחות מדינר כסף כסף דינרין ודינרין כסף אין פחות משני דינרין כסף כסף בדינרין אין פחות מבשני דינרין דהב כסף
Le maître a dit : « argent », pas moins d’un dinar d’argent. Mais disons : un lingot ! – Rabbi Elazar dit : [il s’agit d’un cas] où il est écrit « monnaie ». – Mais disons : de petites pièces ! – Rav Papa dit : [il s’agit d’]un lieu où ne circulent pas de petites pièces d’argent.
אמר מר כסף אין פחות מדינר כסף ואימא נסכא אמר רבי אלעזר דכתוב ביה מטבע ואימא פריטי אמר רב פפא באתרא דלא סגי פריטי דכספא
Les Sages ont enseigné : [S’il est écrit] « or », pas moins d’un dinar d’or ; « or, des dinars » ou « des dinars d’or », pas moins de deux dinars d’or ; « or en dinars », pas moins de l’équivalent de deux dinars d’argent en or.
תנו רבנן דהב אין פחות מדינר דהב דהב דינרין ודינרין דהב אין פחות משני דינרין דהב דהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף דהב
Le maître a dit : « or », pas moins d’un dinar d’or. Disons : un lingot ! – Rabbi Elazar dit : [il s’agit d’un cas] où il est écrit « monnaie ».
אמר מר דהב אין פחות מדינר דהב אימא נסכא אמר רבי אלעזר דכתב מטבע
Original : Bava Batra 165b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.