Bava batra 172a בבא בתרא

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Nezikin – Dommages · feuillet 172a · 14 segments

Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

Mais aujourd’hui, nous ne faisons pas ainsi ! Il lui dit : Les Sages ont établi une institution : celui qui la pratique la pratique ; celui qui ne la pratique pas, c’est lui-même qu’il lèse.

והא האידנא דלא קעבדינן הכי אמר ליה רבנן תקוני תקיני מאן דעביד עביד מאן דלא עביד איהו הוא דאפסיד אנפשיה

Rava bar Rav Chila dit aux scribes qui écrivaient des actes d’acquisition : « Lorsque vous écrivez des actes d’acquisition, si vous connaissez le jour où vous avez fait l’acquisition, écrivez-le ; sinon, écrivez le jour où vous vous tenez [à écrire], afin que cela ne paraisse pas mensonger. »

אמר להו רבא בר רב שילא להנהו כתבי שטרא אקניאתא כי כתביתו שטרי אקניאתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתבו ואי לא כתבו יומא דקיימיתו ביה כי היכי דלא מתחזי כשקרא

Rav dit à son scribe, et de même Rav Houna dit à son scribe : « Lorsque vous vous trouvez à Chilé, écrivez “à Chilé”, même si l’affaire vous a été transmise à Hiné ; lorsque vous vous trouvez à Hiné, écrivez “à Hiné”, même si l’affaire vous a été transmise à Chilé. »

אמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי קיימיתו בשילי כתבו בשילי ואע"ג דמסירן לכו מילי בהיני כי קיימיתו בהיני כתבו בהיני ואף על גב דמסירן לכו מילי בשילי

Rava dit : Celui qui détient un acte de cent zouz et dit : « Faites-m’en deux de cinquante chacun », nous ne les lui faisons pas.

אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שויה ניהלי תרי בני חמשין חמשין לא משוינן להו

Quelle en est la raison ? Les Sages ont fait une chose qui convient au prêteur et qui convient à l’emprunteur. Elle convient au prêteur, afin qu’il le pousse à rembourser ; elle convient à l’emprunteur, afin que son acte soit diminué.

מאי טעמא עבדו רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו וניחא ללוה כי היכי דניפגם שטריה

Et Rava a dit : Celui qui détient deux actes de cinquante [zouz] chacun et dit : « Faites-m’en un seul de cent », nous ne le lui faisons pas.

ואמר רבא האי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשין חמשין ואמר שוינהו ניהלי חד בר מאה לא משוינן ליה

Les Sages ont fait une chose qui convient au prêteur et qui convient à l’emprunteur. Elle convient au prêteur, afin que son acte ne soit pas diminué ; elle convient à l’emprunteur, afin qu’il ne le pousse pas à rembourser.

עבוד רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כי היכי דלא ניפגום שטריה וניחא ליה ללוה כדי שלא יכוף לפורעו

Rav Achi dit : Celui qui détient un acte de cent zouz et dit : « Faites-m’en un seul de cinquante », je ne le lui fais pas.

אמר רב אשי האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שוונהי ניהלי חד בר חמשין לא משוינא ליה

Quelle en est la raison ? Nous disons : celui-ci a remboursé [la moitié] et lui a dit : « Donne-moi mon acte » ; l’autre lui a dit : « Je l’ai perdu », et on lui a écrit une quittance ; [puis] il produit celui-ci et lui dit : « C’est un autre [acte]. »

מ"ט אמרינן האי מיפרע פרעיה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתיב ליה תברא ומפיק ליה האי ואמר ליה האי אחרינא הוא:

MICHNA: Deux frères, l’un pauvre et l’autre riche, à qui leur père a laissé un bain et un pressoir à huile : s’il les avait faits pour la location, la location [est partagée] par moitié ; s’il les avait faits pour lui-même, le riche peut dire au pauvre : « Prends-toi des esclaves, et qu’ils se baignent au bain ; prends-toi des olives, et viens les traiter au pressoir. »

מתני׳ שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד

Deux [hommes] habitant la même ville, le nom de l’un étant Yossef ben Chimon et le nom de l’autre Yossef ben Chimon, ne peuvent produire d’acte de créance l’un contre l’autre, et un autre ne peut produire d’acte de créance contre eux.

שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב

Si l’un d’eux trouve parmi ses actes [la mention] « l’acte de Yossef ben Chimon est remboursé », les actes de tous deux sont [considérés comme] remboursés.

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין

Comment doivent-ils faire ? Qu’ils écrivent [le nom de] la troisième génération ; s’ils ont [aussi le même nom à] la troisième génération, qu’ils écrivent un signe distinctif ; s’ils ont [le même] signe, qu’ils écrivent « cohen ».

כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן:

GUEMARA: Un acte fut produit devant le tribunal de Rav Houna, où il était écrit : « Moi, Untel fils d’Untel, j’ai emprunté une mine de toi. »

גמ׳ ההוא שטרא דנפק לבי דינא דרב הונא דהוה כתיב ביה אני פלוני בר פלוני לויתי מנה ממך

Original : Bava Batra 172a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.