Structure du débat :Michna 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais alors, ce qui est enseigné : « De même qu’on ne produit pas d’acte de créance l’un contre l’autre, de même on n’en produit pas contre d’autres », sur quoi divergent-ils ?
ואלא הא דתניא כשם שאין מוציאין שטר חוב זה על זה כך אין מוציאין על אחרים במאי קמיפלגי
Et si tu veux, dis : tous pensent que les lettres s’acquièrent par la remise, et ici ils divergent [sur la question de savoir s’]il faut apporter une preuve. Notre tanna pense qu’il n’a pas besoin d’apporter de preuve, et le tanna extérieur pense qu’il doit apporter une preuve.
ואי בעית אימא דכולי עלמא אותיות נקנות במסירה והכא בצריך להביא ראיה קא מיפלגי תנא דידן סבר אין צריך להביא ראיה ותנא ברא סבר צריך להביא ראיה
Car il a été dit : [Puisque] les lettres s’acquièrent par la remise, Abayé dit : il doit apporter une preuve ; et Rava dit : il n’a pas besoin d’apporter de preuve.
דאיתמר אותיות נקנות במסירה אביי אמר צריך להביא ראיה ורבא אמר אינו צריך להביא ראיה
Abayé dit : D’où le dis-je ? De ce qui est enseigné : l’un des frères, entre les mains de qui est produit un acte de créance, c’est à lui d’apporter la preuve. N’est-ce pas qu’il en va de même pour d’autres ?
אמר אביי מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה מאי לאו הוא הדין לאחריני
Certains disent : Rava dit : D’où le dis-je ? De ce qui est enseigné : l’un des frères, entre les mains de qui est produit un acte de créance, c’est à lui d’apporter la preuve. Ce sont les frères qui prennent [des biens] l’un à l’autre, mais d’autres, non.
איכא דאמרי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה אחין הוא דשמטו מהדדי אבל אחריני לא
Et Abayé ? Il fallait [l’enseigner] pour les frères : on aurait pu penser que, puisqu’ils prennent l’un à l’autre, ils sont très prudents et n’ont pas besoin d’apporter de preuve ; il nous enseigne [le contraire].
ואביי אחין איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דשמטו מהדדי אימא מיזדהר זהירי ולא צריכי להביא ראיה קמ"ל
Mais alors, ce qui est enseigné : « De même qu’ils produisent un acte de créance contre d’autres, de même ils en produisent l’un contre l’autre », sur quoi divergent-ils ?
ואלא הא דתניא כשם שמוציאין הן שטר חוב על אחרים כך מוציאין זה על זה במאי קמיפלגי
Notre tanna pense qu’on écrit un acte pour l’emprunteur même si le prêteur n’est pas avec lui : parfois, [l’un] va chez un scribe et des témoins et leur dit : « Écrivez-moi un acte, car nous voulons emprunter à Yossef ben Chimon, mon compagnon » ; et après qu’ils l’ont écrit et signé, il le garde et lui dit : « Donne-moi les cent que tu m’as empruntés. »
תנא דידן סבר כותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו זימנין דאזיל לגבי ספרא וסהדי ואמר להו כתבו לי שטרא דבעינן למיזף מיוסף בן שמעון חברי ובתר דכתבי וחתמי ליה נקיטא ליה ואמר ליה הב לי מאה דיזפת מינאי
« Si l’un d’eux trouve parmi ses actes [la mention] “l’acte de Yossef ben Chimon est remboursé”, les actes de tous deux sont remboursés, etc. » La raison est qu’on [l’]a trouvé ; mais si on ne l’a pas trouvé, il peut le produire. Or nous avons appris : « et un autre ne peut produire d’acte de créance contre eux » !
נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהם פרועין וכו': טעמא דנמצא הא לא נמצא מצי מפיק והאנן ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב תנן
Qu’on regarde au nom de qui la quittance est écrite ! – Rav Hochaya dit : [il s’agit d’un cas] où la troisième génération est mentionnée dans l’acte, mais pas dans la quittance.
ונחזי תברא בשמא דמאן דכתיב אמר רב הושעיא במשולשין בשטר ואין משולשין בשובר
Abayé dit : Voici ce qu’il dit : si l’on trouve chez l’emprunteur, parmi ses actes, [la mention] « l’acte de Yossef ben Chimon contre moi est remboursé », les actes de tous deux sont remboursés.
אביי אמר הכי קאמר נמצא ללוה בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון עלי פרוע שטרות שניהם פרועין:
« Comment doivent-ils faire ? Qu’ils écrivent la troisième génération, etc. » Il est enseigné : s’ils étaient tous deux cohanim, qu’ils écrivent des générations [supplémentaires].
כיצד יעשו ישלשו כו': תנא אם היו שניהם כהנים יכתבו דורות:
MICHNA: Celui qui dit à son fils : « Un acte parmi mes actes est remboursé, et je ne sais pas lequel » : tous les actes sont [considérés comme] remboursés. Si l’on en trouve deux contre une même personne, le plus grand est remboursé et le plus petit n’est pas remboursé.
מתני׳ האומר לבנו שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע אי זהו שטרות כולן פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע:
GUEMARA:Rava dit : [S’il dit :] « Un acte [que j’ai] contre toi est remboursé », le plus grand est remboursé et le plus petit n’est pas remboursé. « La créance que j’ai contre toi est remboursée » : tous les actes sont remboursés.
גמ׳ אמר רבא שטר לך בידי פרוע הגדול פרוע והקטן אינו פרוע חוב לך בידי פרוע שטרות כולן פרועין
Ravina dit à Rava : Dans ce cas, [s’il dit :] « Mon champ t’est vendu », le champ le plus grand lui est vendu ; « le champ que j’ai t’est vendu », tous ses champs lui sont vendus ?
אמר ליה רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך שדה גדולה מכורה לו שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו
MICHNA: Celui qui prête à son prochain par l’intermédiaire d’un garant ne se fera pas rembourser par le garant.
מתני׳ המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב
Original : Bava Batra 173a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.