Quelle différence y a-t-il entre eux ?
מאי בינייהו
Bava batra 174b בבא בתרא
Structure du débat :Question 2Objection 2Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il y a une différence entre eux lorsque le débiteur reconnaît [la dette], ou bien lorsqu’on l’a frappé d’excommunication et qu’il est mort dans son excommunication.
איכא בינייהו כשחייב מודה אי נמי דשמתוהו ומת בשמתיה
On envoya de là-bas : si on l’a frappé d’excommunication et qu’il est mort dans son excommunication, la halakha est selon Rav Houna, fils de Rav Yehochoua.
שלחו מתם שמתוהו ומת בשמתיה הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
On objecta : un garant entre les mains de qui est produit un acte de créance ne recouvre pas ; mais s’il y est écrit « j’ai reçu de toi », il recouvre.
מיתיבי ערב שהיה שטר חוב יוצא מתחת ידו אינו גובה ואם כתוב בו התקבלתי ממך גובה
Cela se comprend selon Rav Houna, fils de Rav Yehochoua : tu trouves [ce cas] lorsque le débiteur reconnaît [la dette]. Mais selon Rav Papa, c’est une difficulté !
בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע משכחת לה כשחייב מודה אלא לרב פפא קשיא
Là, c’est différent : c’est pour cela qu’il s’est donné la peine de lui écrire « j’ai reçu ».
שאני התם להכי טרח וכתב ליה התקבלתי
Un garant [d’une dette envers] un idolâtre remboursa l’idolâtre avant d’avoir réclamé aux orphelins. Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Ainsi a dit Avimi de Hagrounia au nom de Rava : même selon celui qui dit que nous craignons [qu’on lui ait remis] des bourses en gage, cela vaut pour un Israélite ; mais pour un idolâtre, puisqu’il va après le garant, nous ne craignons pas les bourses.
ההוא ערבא דעובד כוכבים דפרעיה לעובד כוכבים מקמי דלתבעינהו ליתמי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא אפילו למ"ד חיישינן לצררי ה"מ ישראל אבל עובד כוכבים כיון דבתר ערבא אזיל לא חיישינן לצררי
Il lui dit : Au contraire ! Même selon celui qui dit que nous ne craignons pas les bourses, cela vaut pour un Israélite ; mais pour les idolâtres, puisque leur droit va après le garant, s’il ne lui avait pas remis des bourses en gage dès le début, il ne l’aurait pas accepté.
א"ל אדרבה אפילו למ"ד לא חיישינן לצררי הני מילי ישראל אבל עובדי כוכבים כיון דדינייהו בתר ערבא אזלי אי לאו דאתפסיה צררי מעיקרא לא הוה מקבל ליה:
« Et Rabban Chimon ben Gamliel disait aussi : celui qui se porte garant pour une femme de sa ketouba, etc. » Moïse bar Atsri était le garant de la ketouba de sa belle-fille. Rav Houna, son fils, était un disciple des Sages et se trouvait dans la gêne. Abayé dit : N’y a-t-il personne pour aller conseiller à Rav Houna de répudier sa femme, qu’elle aille recouvrer sa ketouba auprès de son père à lui, et qu’ensuite il la reprenne ?
וכן היה רשב"ג אומר הערב לאשה בכתובתה [וכו']: משה בר עצרי ערבא דכתובתה דכלתיה הוה רב הונא בריה צורבא מדרבנן הוה ודחיקא ליה מילתא אמר אביי ליכא דניזיל דנסביה עצה לרב הונא דנגרשה לדביתהו ותיזיל ותגבי כתובה מאבוה והדר נהדרה
Rava lui dit : Mais nous avons appris : il doit s’interdire par vœu tout profit d’elle ! Abayé lui dit : Est-ce que tout homme qui répudie [sa femme] répudie devant le tribunal ?
א"ל רבא והא ידירנה הנאה תנן א"ל אביי אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש
Finalement, on découvrit qu’il était cohen. Abayé dit : C’est ce que disent les gens : la pauvreté va après le pauvre.
לסוף איגלאי מילתא דכהן הוא אמר אביי היינו דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא
Mais Abayé a-t-il dit cela ? Abayé n’a-t-il pas dit : Qui est un méchant rusé ? Celui qui donne le conseil de vendre des biens selon Rabban Chimon ben Gamliel.
ומי אמר אביי הכי והא אמר אביי איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסי' כרשב"ג
Son fils, c’est différent ; et un disciple des Sages, c’est différent.
בנו שאני וצורבא מרבנן שאני
Mais c’était un garant, et il est établi pour nous que le garant d’une ketouba ne s’engage pas ! – Il était preneur [qabbelan].
והא ערב הוא [וקיימא לן] ערב דכתובה לא משתעבד קבלן הוה
Cela va bien selon celui qui dit que le preneur d’une ketouba s’engage même si le mari n’a pas de biens. Mais selon celui qui dit : si [le mari] a [des biens], il s’engage ; s’il n’en a pas, il ne s’engage pas, que peut-on dire ?
הניחא למ"ד קבלן דכתובה אע"ג דלית ליה נכסי לבעל משתעבד שפיר אלא למאן דאמר אי אית ליה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד מאי איכא למימר
Si tu veux, dis : il en avait, et ils ont été emportés. Et si tu veux, dis : un père, envers son fils, s’engage pleinement.
איבעית אימא מיהוי הוה ליה ואישתדוף ואיבעית אימא אבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה
Car il a été dit : le garant d’une ketouba, de l’avis de tous, ne s’engage pas ; le preneur d’un créancier, de l’avis de tous, s’engage ; le preneur d’une ketouba et le garant d’un créancier, [à leur sujet] ils divergent. L’un pense : si l’emprunteur a des biens, il s’engage ; s’il n’en a pas, il ne s’engage pas ; et l’autre pense : qu’il en ait ou qu’il n’en ait pas, il s’engage.
דאיתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד קבלן דכתובה וערב דבעל חוב פליגי מר סבר אי אית ליה נכסי ללוה משתעבד אי לית ליה לא משתעבד ומר סבר בין אית ליה ובין לית ליה משתעבד
Et la halakha est : le garant, qu’[l’emprunteur] ait [des biens] ou qu’il n’en ait pas, s’engage, sauf le garant d’une ketouba, qui ne s’engage pas même si le mari a [des biens]. Quelle en est la raison ? C’est une mitsva qu’il a accomplie, et il ne lui a rien fait perdre.
והלכתא ערב בין אית ליה ובין לית ליה משתעבד בר מערב דכתובה דאע"ג דאית ליה לבעל לא משתעבד מאי טעמא מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסרה
Rav Houna dit : Un malade [mourant] qui a consacré tous ses biens [au Temple] et a dit : « Untel a une mine chez moi » est cru. C’est une présomption : nul ne fait de collusion contre le bien consacré.
אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על הקדש
Rav Na’hman objecta : Et quelqu’un fait-il collusion contre ses fils ? Car Rav et Chmouel disent tous deux : un malade [mourant] qui a dit : « Untel a une mine chez moi » : s’il a dit « donnez-la », on la donne ; s’il n’a pas dit « donnez-la », on ne la donne pas. Il en ressort qu’on a coutume de ne pas rassasier [d’autres aux dépens de] ses fils.
מתקיף לה רב נחמן וכי אדם עושה קנוניא על בניו דרב ושמואל דאמרי תרוייהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין אלמא אדם עשוי שלא להשביע את בניו
Original : Bava Batra 174b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.