S’il produit contre lui un écrit de sa main [attestant] qu’il lui doit, il recouvre sur les biens libres.
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין
Bava batra 175b בבא בתרא
Structure du débat :Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un garant qui apparaît après la signature des actes recouvre sur les biens libres.
ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין
Un cas se présenta devant Rabbi Yichmaël, et il dit : il recouvre sur les biens libres. Ben Nanas lui dit : il ne recouvre ni sur les biens hypothéqués ni sur les biens libres.
מעשה ובא לפני ר' ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין
Il lui dit : Pourquoi ? Il lui dit : Voici, celui qui étrangle quelqu’un au marché, et son compagnon le trouve et lui dit : « Laisse-le, et moi je te donnerai », est exempt, car ce n’est pas sur sa foi qu’il lui a prêté. Mais quel est le garant qui est redevable ? « Prête-lui, et moi je te donne » : il est redevable, car c’est sur sa foi qu’il lui a prêté.
אמר לו למה אמר לו הרי החונק את אחד בשוק ומצאו חבירו ואמר לו הנח לו [ואני אתן לך] פטור שלא על אמונתו הלוהו אלא איזה הוא ערב שהוא חייב הלוהו ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלוהו
Et Rabbi Yichmaël dit : Celui qui veut devenir sage, qu’il s’occupe des lois monétaires, car il n’y a pas dans la Torah de domaine qui les dépasse, et elles sont comme une source jaillissante. Et celui qui veut s’occuper des lois monétaires, qu’il serve Chimon ben Nanas.
ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והן כמעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס:
GUEMARA: ’Oula dit : Selon la Torah, aussi bien le prêt par acte que le prêt oral se recouvrent sur les biens hypothéqués. Quelle en est la raison ? L’hypothèque est d’ordre toranique. Mais alors, pour quelle raison a-t-on dit qu’un prêt oral ne se recouvre que sur les biens libres ? À cause du préjudice des acheteurs.
גמ׳ אמר עולא דבר תורה אחד מלוה בשטר ואחד מלוה ע"פ גובה מנכסים משועבדים מאי טעמא שעבודא דאורייתא ואלא מה טעם אמרו מלוה על פה אינו גובה אלא מנכסין בני חורין משום פסידא דלקוחות
S’il en est ainsi, pour le prêt par acte aussi ! – Là, ce sont eux-mêmes qui se sont causé le préjudice.
אי הכי מלוה בשטר נמי התם אינהו נינהו דאפסידו אנפשייהו
Et Rabba dit : Selon la Torah, aussi bien le prêt par acte que le prêt oral ne se recouvrent que sur les biens libres. Quelle en est la raison ? L’hypothèque n’est pas d’ordre toranique. Et pour quelle raison a-t-on dit que le prêt par acte se recouvre sur les biens hypothéqués ? Afin de ne pas fermer la porte au nez des emprunteurs.
ורבה אמר דבר תורה אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין מ"ט שעבודא לאו דאורייתא ומה טעם אמרו מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים כדי שלא תנעול דלת בפני לוין
S’il en est ainsi, pour le prêt oral aussi ! – Là, il n’a pas de publicité.
אי הכי מלוה על פה נמי התם לית ליה קלא
Mais Rabba a-t-il dit cela ? Rabba n’a-t-il pas dit : s’ils ont recouvré une terre, il en a ; s’ils ont recouvré de l’argent, il n’en a pas ?
ומי אמר רבה הכי והא אמר רבה גבו קרקע יש לו גבו מעות אין לו
Et si tu dis : inverse [l’avis] de Rabba pour ’Oula et [celui] de ’Oula pour Rabba, ’Oula n’a-t-il pas dit : selon la Torah, le créancier a droit à la terre de qualité inférieure ?
וכי תימא איפוך דרבה לעולא ודעולא לרבה והא אמר עולא דבר תורה בעל חוב דיניה בזבורית
(Plutôt :) Rabba énonce la raison des gens d’Occident, mais lui-même ne la partage pas.
(אלא) רבה טעמא דבני מערבא קאמר וליה לא סבירא ליה
Rav et Chmouel disent tous deux qu’un prêt oral ne se recouvre ni auprès des héritiers ni auprès des acheteurs. Quelle en est la raison ? L’hypothèque n’est pas d’ordre toranique.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות מ"ט שעבודא לאו דאורייתא
Rabbi Yo’hanan et Rabbi Chimon ben Lakich disent tous deux qu’un prêt oral se recouvre aussi bien auprès des héritiers qu’auprès des acheteurs. Quelle en est la raison ? L’hypothèque est d’ordre toranique.
ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו מלוה על פה גובה בין מן היורשין ובין מן הלקוחות מ"ט שעבודא דאורייתא
On objecta : Celui qui creuse une fosse dans le domaine public, et un bœuf tombe sur lui et le tue, [le propriétaire du bœuf] est exempt. Bien plus, si le bœuf meurt, les héritiers du propriétaire de la fosse doivent payer le prix du bœuf à son propriétaire.
מיתיבי החופר בור ברשות הרבים ונפל עליו שור והרגו פטור ולא עוד אלא שאם מת השור יורשי בעל הבור חייבים לשלם דמי שור לבעליו
Rabbi Ilaa a dit au nom de Rav : [il s’agit d’un cas] où il a comparu en justice.
אמר ר' אלעא אמר רב בשעמד בדין
Mais il est enseigné : « le tue » ! – Rav Ada bar Ahava dit : [il s’agit d’un cas] où il l’a rendu tréfa.
והא הרגו קתני אמר רב אדא בר אהבה שעשאו טרפה
Mais Rav Na’hman n’a-t-il pas dit : un tanna a enseigné « il est mort et on l’a enterré » ? – Là, [il s’agit d’un cas] où les juges siégeaient à l’ouverture de la fosse et l’ont condamné.
והא אר"נ תני תנא מת וקברו התם דיתבי דייני אפומא דבירא וחייבוהו
Original : Bava Batra 175b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.