GUEMARA: Il commence par la citerne et termine par la paroi ? (Qu’il enseigne : « à moins de l’avoir éloignée de trois palmes de la citerne de son prochain » !)
גמ׳ פתח בבור ומסיים בכותל (ליתני אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו ג"ט)
Bava batra 17b בבא בתרא
Structure du débat :Baraïta 1Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé, et certains disent Rav Yehouda, a dit : Nous avons appris : « de la paroi de sa citerne ».
אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו שנינו
Qu’il enseigne donc : « à moins de l’avoir éloignée de trois palmes de la citerne de son prochain » ! — Il nous enseigne ceci : la paroi d’une citerne fait trois palmes. Cela a une incidence pour la vente et l’achat, comme il est enseigné : Celui qui dit à son prochain : « Je te vends une citerne et ses parois », il faut que la paroi fasse trois palmes.
וליתני אא"כ הרחיק מבורו של חבירו ג' טפחים הא קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים נפקא מינה למקח וממכר כדתניא האומר לחבירו בור וכותליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים
Il a été dit : Celui qui veut creuser tout contre la limite [de son champ] : Abayé dit qu’il peut creuser contre ; Rava dit qu’il ne peut pas creuser contre. Dans un champ destiné aux citernes, tous s’accordent qu’il ne peut pas creuser contre ; ils sont en désaccord pour un champ qui n’est pas destiné aux citernes.
איתמר הבא לסמוך בצד המצר אביי אמר סומך ורבא אמר אינו סומך בשדה העשויה לבורות דברי הכל אינו סומך כי פליגי בשדה שאינה עשויה לבורות
Abayé dit qu’il peut creuser contre, puisque [le champ voisin] n’est pas destiné aux citernes. Rava dit qu’il ne peut pas creuser contre, car [le voisin] peut lui dire : De même que tu as décidé et creusé, moi aussi je peux décider de creuser.
אביי אמר סומך דהא אינה עשויה לבורות רבא אמר אינו סומך דאמר ליה כי היכי דאת אימלכת וחפרת אנא נמי ממלכנא וחפרנא
Certains disent : Dans un champ qui n’est pas destiné aux citernes, tous s’accordent qu’il peut creuser contre ; ils sont en désaccord pour un champ destiné aux citernes. Abayé dit qu’il peut creuser contre, même selon les Sages qui disent qu’on éloigne l’arbre de la citerne de vingt-cinq coudées : là, au moment où il plante, la citerne existe déjà ; mais ici, au moment où il creuse, la citerne n’existe pas.
איכא דאמרי בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך כי פליגי בשדה העשויה לבורות אביי אמר סומך אפילו לרבנן דאמרי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם הוא דבעידנא דקא נטע איתא לבור אבל הכא בעידנא דקא חפר ליתא לבור
Et Rava dit qu’il ne peut pas creuser contre, même selon Rabbi Yossé qui dit : Celui-ci creuse dans son domaine, et celui-là plante dans son domaine. Cela ne vaut que là, car au moment où il plante, les racines qui endommagent la citerne n’existent pas encore ; mais ici, [le voisin] peut lui dire : Chaque coup de pioche que tu donnes ameublit ma terre.
ורבא אמר אינו סומך ואפילו לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הני מילי התם דבעידנא דקא נטע ליתנהו לשרשיו דמזקי לה לבור אבל הכא אמר ליה כל מרא ומרא דקא מחיית קא מרפית לה לארעאי
Nous avons appris : « On ne creusera pas une citerne à proximité de la citerne de son prochain. » La raison est qu’il y a une citerne ; s’il n’y a pas de citerne, il peut creuser contre [la limite]. Cela se comprend selon la version qui dit : Dans un champ qui n’est pas destiné aux citernes, tous s’accordent qu’il peut creuser contre : notre Michna parle d’un champ qui n’est pas destiné aux citernes.
תנן לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו טעמא דאיכא בור הא ליכא בור סומך בשלמא להך לישנא דאמרת בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך מתניתין בשדה שאינה עשויה לבורות
Mais selon la version qui dit qu’ils sont en désaccord pour un champ qui n’est pas destiné aux citernes, cela se comprend pour Abayé, mais pour Rava c’est difficile.
אלא להך לישנא דאמרת בשדה שאינה עשויה לבורות פליגי בשלמא לאביי ניחא אלא לרבא קשיא
Rava peut te répondre : Il a été dit à ce sujet : Abayé, et certains disent Rav Yehouda, a dit : Nous avons appris : « de la paroi de sa citerne ».
אמר לך רבא הא איתמר עלה אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו שנינו
Certains disent : Il a été dit à ce sujet : Abayé, et certains disent Rav Yehouda, a dit : Nous avons appris : « de la paroi de sa citerne ». Cela se comprend selon la version qui dit : Dans un champ destiné aux citernes, tous s’accordent qu’il ne peut pas creuser contre : notre Michna parle d’un champ destiné aux citernes.
איכא דאמרי ואיתמר עלה אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו שנינו בשלמא להך לישנא דאמרת בשדה העשויה לבורות דברי הכל אינו סומך מתניתין בשדה העשויה לבורות
Mais selon la version qui dit qu’ils sont en désaccord pour un champ destiné aux citernes, cela se comprend pour Rava, mais pour Abayé c’est difficile.
אלא להך לישנא דאמרת בשדה העשויה לבורות פליגי בשלמא לרבא ניחא אלא לאביי קשיא
Abayé peut te répondre : Notre Michna parle du cas où ils sont venus creuser en même temps.
אמר לך אביי מתניתין שבאו לחפור בבת אחת
Viens et entends : Une roche qui s’effrite à la main : celui-ci creuse sa citerne d’un côté et celui-là creuse sa citerne de l’autre ; celui-ci s’éloigne de trois palmes et enduit de chaux, et celui-là s’éloigne de trois palmes et enduit de chaux. — Une roche qui s’effrite à la main, c’est différent.
תא שמע סלע הבא בידים זה חופר בורו מכאן וזה חופר בורו מכאן זה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד וזה מרחיק שלשה טפחים וסד בסיד בא בידים שאני
Et celui qui a soulevé l’objection, que veut-il ? — Le cas de la roche qui s’effrite à la main était nécessaire : on aurait pu penser que, puisqu’elle s’effrite à la main, il faut aussi davantage d’espace ; elle nous enseigne [que non].
ודקארי לה מאי קארי לה בא בידים איצטריכא ליה ס"ד אמינא כיון דבא בידים ליבעי נמי רווחא טפי קא משמע לן
Viens et entends : On éloigne le marc d’olives, le fumier,
תא שמע מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת
Original : Bava Batra 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.