le sel, la chaux et les pierres de trois palmes de la paroi de son prochain, ou on l’enduit de chaux. La raison est qu’il y a une paroi ; s’il n’y a pas de paroi, on peut les placer contre [la limite].
המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סומך
Non : même lorsqu’il n’y a pas de paroi, on ne peut pas les placer contre. Mais alors, que nous enseigne-t-elle ? Elle nous enseigne que ces choses sont nuisibles à une paroi.
לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דהני קשו לכותל
Viens et entends : On éloigne les semences, la charrue et l’urine de trois palmes du mur. La raison est qu’il y a un mur ; s’il n’y a pas de mur, on peut [semer] contre. — Non : même lorsqu’il n’y a pas de mur, on ne peut pas [semer] contre. Mais alors, que nous enseigne-t-elle ? Elle nous enseigne que l’humidité est nuisible à un mur.
תא שמע מרחיקים את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קמ"ל הא קא משמע לן דמתונתא קשה לכותל
Viens et entends : Et le moulin, à trois [palmes] de la meule inférieure, ce qui fait quatre de la meule supérieure. La raison est qu’il y a un mur ; s’il n’y a pas de mur, on peut le placer contre. — Non : même lorsqu’il n’y a pas de mur, on ne peut pas le placer contre. Mais alors, que nous enseigne-t-elle ? Elle nous enseigne que les vibrations sont nuisibles à un mur.
תא שמע ואת הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך ואלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דטירייא קשה לכותל
Viens et entends : Et le four, à trois de la base, ce qui fait quatre du rebord. La raison est qu’il y a un mur ; s’il n’y a pas de mur, on peut le placer contre. — Non : même lorsqu’il n’y a pas de mur, on ne peut pas le placer contre. Mais alors, que nous enseigne-t-elle ? Elle nous enseigne que la chaleur est nuisible à un mur.
תא שמע ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ד' מן השפה טעמא דאיכא כותל הא ליכא כותל סמיך לא כי ליכא כותל נמי לא סמיך אלא מאי קא משמע לן הא קא משמע לן דהבלא קשה לכותל
Viens et entends : On n’ouvrira pas une boutique de boulangers ou de teinturiers sous l’entrepôt de son prochain, ni une étable à bœufs. La raison est qu’il y a un entrepôt ; s’il n’y a pas d’entrepôt, il peut le faire.
תא שמע לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר טעמא דאיכא אוצר הא ליכא אוצר עביד
Viens et entends : On ne plantera pas un arbre à proximité du champ [de son prochain], à moins de l’en avoir éloigné de quatre coudées ; et il est enseigné à ce sujet : Les quatre coudées dont on a parlé, c’est [l’espace] nécessaire au travail de la vigne.
תא שמע לא יטע אדם אילן סמוך לשדה אלא אם כן הרחיק ממנו ד' אמות ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם
La raison est le travail de la vigne ; si ce n’était pas à cause du travail de la vigne, on pourrait planter contre, bien qu’il y ait des racines qui endommagent ! — De quoi s’agit-il ici ? D’un cas où une roche dure fait séparation.
טעמא דמשום כדי עבודת הכרם הא לאו משום כדי עבודת הכרם סמיך ואע"ג דאיכא שרשין דקא מזקי הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא
(C’est d’ailleurs précis, car il est enseigné :) S’il y avait une clôture entre eux, celui-ci plante contre la clôture d’un côté, et celui-là plante contre la clôture de l’autre côté.
(דיקא נמי דקתני) היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן
S’il en est ainsi, dis la fin : Si ses racines s’étendent dans [le champ] de son prochain, il les coupe à trois palmes de profondeur, afin qu’elles n’entravent pas la charrue. Or, si une roche dure fait séparation, que font-elles là ? — Il dit ainsi : Et s’il n’y a pas de roche dure et que ses racines s’étendent dans [le champ] de son prochain, il les coupe à trois palmes de profondeur, afin qu’elles n’entravent pas la charrue.
אי הכי אימא סיפא היו שרשיו יוצאין בתוך של חבירו מעמיק להן שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה ואי דמפסיק צונמא מאי בעו התם הכי קאמר ואי לאו צונמא והיו שרשיו יוצאין לתוך של חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה
Viens et entends : On éloigne l’arbre de la citerne de vingt-cinq coudées. La raison est qu’il y a une citerne ; s’il n’y a pas de citerne, on peut planter contre. — Non : même lorsqu’il n’y a pas de citerne, on ne peut pas planter contre ; et elle nous enseigne ceci : jusqu’à vingt-cinq coudées, les racines s’étendent et endommagent la citerne.
תא שמע מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה טעמא דאיכא בור הא ליכא בור סמיך לא כי ליכא בור נמי לא סמיך והא קמ"ל דעד כ"ה אמה אזלי שרשים ומזקי לבור
S’il en est ainsi, dis la fin : Et si l’arbre était là en premier, on ne le coupe pas. Or, si on ne peut pas planter contre, comment ce cas se présenterait-il ? — Comme l’a dit Rav Papa : Il s’agit d’un acheteur ; ici aussi, il s’agit d’un acheteur.
אי הכי אימא סיפא ואם אילן קדם לא יקוץ ואי דלא סמיך היכי משכחת לה כדא"ר פפא בלוקח ה"נ בלוקח
Viens et entends : On éloigne le bassin de rouissage des légumes, les poireaux des oignons et la moutarde des abeilles. La raison est qu’il y a des légumes ; s’il n’y a pas de légumes, on peut le placer contre. — Non : même lorsqu’il n’y a pas de légumes, on ne peut pas le placer contre ; et elle nous enseigne que ces choses se nuisent mutuellement.
תא שמע מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלין ואת החרדל מן הדבורים טעמא דאיכא ירק הא ליכא ירק סמיך לא כי ליכא ירק נמי לא סמיך והא קמ"ל דהני קשו אהדדי
S’il en est ainsi, dis la fin : Rabbi Yossé permet pour la moutarde, car [le propriétaire] peut lui dire : Avant de me dire « Éloigne ta moutarde de mes abeilles », éloigne tes abeilles de ma moutarde, car elles viennent manger les pousses de ma moutarde.
אי הכי אימא סיפא רבי יוסי מתיר בחרדל מפני שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוראי הרחק דבורך מן חרדלאי שבאות ואוכלות לגלוגי חרדלאי
Original : Bava Batra 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.