— Il n’a pas la mesure [requise], comme nous l’avons appris : Un tesson, [sa mesure est] de quoi le placer entre une latte et une autre.
דלית בה שיעורא כדתנן חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו
Bava batra 20b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 2Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un récipient de terre peut lui servir ! — Il est sale. — Il peut servir au saigneur ! — Il est percé.
כלי חרס חזי ליה דמיטנף חזי לאומנא דמנקב
Un rouleau de la Torah peut servir à la lecture ! — Il est usé. — Mais il doit être mis en dépôt (gueniza) ! — Là sera son dépôt.
ספר תורה חזי למקרא בבלוי והא בעי גניזה שם תהא גניזתה
(Et) Rav a dit : On peut faire une cloison avec n’importe quoi, sauf avec du sel et de la graisse. Et Chmouel a dit : Même avec du sel. Rav Papa a dit : Ils ne sont pas en désaccord : l’un parle du sel de Sodome, l’autre du sel d’Istrokanit.
(ואמר) רב בכל עושין מחיצה חוץ ממלח ורבב ושמואל אמר אפילו מלח אמר רב פפא ולא פליגי הא במלח סדומית הא במלח איסתרוקנית
Et maintenant que Rabba a dit : On peut faire deux tas de sel et poser une poutre dessus, car le sel soutient la poutre et la poutre maintient le sel, [on peut le faire] même avec du sel d’Istrokanit ; et ils ne sont pas en désaccord : dans un cas il y a une poutre, dans l’autre il n’y a pas de poutre.
והשתא דאמר רבה עושה אדם שני צבורי מלח ומניח עליהם קורה שהמלח מעמדת את הקורה והקורה מעמדת את המלח אפילו מלח איסתרוקנית ולא פליגי הא דאיכא קורה הא דליכא קורה:
« On éloigne le moulin de trois [palmes] à partir de la meule inférieure, ce qui fait quatre à partir de la meule supérieure, etc. » : Pour quelle raison ? À cause des vibrations. Mais il est enseigné : Et pour [le moulin] actionné par un âne, à trois [palmes] du bâti, ce qui fait quatre à partir de la trémie. Là, quelles vibrations y a-t-il ? C’est donc à cause du bruit.
מרחיקין את הריחים ג' מן השכב שהן ארבעה מן הרכב וכו': מאי טעמא משום טיריא והא תניא ושל חמור שלשה מן האיסטרוביל שהן ארבעה מן הקלת התם מאי טיריא איכא אלא משום קלא:
« Et le four, de trois à partir de la base, ce qui fait quatre à partir du rebord » : Abayé a dit : On en déduit que la base d’un four fait une palme. Cela a une incidence pour la vente et l’achat.
ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה: אמר אביי שמע מינה כליא דתנור טפח נפקא מינה למקח וממכר:
MICHNA: On n’installera pas un four à l’intérieur d’une maison, à moins qu’il y ait au-dessus de lui une hauteur de quatre coudées. Si on l’installe à l’étage, il faut qu’il y ait sous lui une chape de trois palmes, et pour un réchaud, d’une palme.
מתני' לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח
Et s’il a causé un dommage, on paie ce qu’il a endommagé. Rabbi Chimon dit : On n’a fixé toutes ces mesures que pour que, s’il cause un dommage, on soit dispensé de payer.
ואם הזיק משלם מה שהזיק ר' שמעון אומר לא אמרו כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק פטור מלשלם
On n’ouvrira pas une boutique de boulangers ou de teinturiers sous l’entrepôt de son prochain, ni une étable à bœufs. En vérité, pour le vin on l’a permis, mais pas une étable à bœufs.
לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר:
GUEMARA: Mais il est enseigné : Pour un four, quatre [palmes], et pour un réchaud, trois ! Abayé a dit : Cet enseignement-là concerne [les fours] des boulangers, car notre four est comme le réchaud des boulangers.
גמ׳ והתניא בתנור ארבעה ובכירה שלשה אמר אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין:
« On n’ouvrira pas une boutique, etc. » : Il est enseigné : Si l’étable précédait l’entrepôt, c’est permis. Abayé demanda : S’il a balayé et aspergé [un local] pour en faire un entrepôt, qu’en est-il ?
לא יפתח חנות וכו': תנא אם היתה רפת קודמת לאוצר מותר בעי אביי כיבד וריבץ לאוצר מהו
S’il a ajouté des fenêtres, qu’en est-il ? Un portique sous l’entrepôt, qu’en est-il ? S’il a construit un étage au-dessus de sa maison, qu’en est-il ? La question reste en suspens. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, demanda : Des dattes et des grenades, qu’en est-il ? La question reste en suspens.
ריבה בחלונות מהו אכסדרה תחת האוצר מהו בנה עלייה על גבי ביתו מהו תיקו בעי רב הונא בריה דרב יהושע תמרי ורמוני מאי תיקו:
« En vérité, pour le vin on l’a permis, etc. » : Il est enseigné : Pour le vin on l’a permis, car [la chaleur] l’améliore ; mais pas une étable à bœufs, car elle lui donne une mauvaise odeur. Rav Yossef a dit : Ce vin qui est le nôtre, même la fumée d’une lampe lui nuit. Rav Chéchet a dit : Et la luzerne est comme une étable à bœufs.
באמת ביין התירו וכו'. תנא ביין התירו מפני שמשביחו ולא רפת בקר מפני שמסריחו אמר רב יוסף האי דידן אפילו קוטרא דשרגא נמי קשיא ליה א"ר ששת ואספסתא כרפת בקר דמיא:
MICHNA: [Celui qui ouvre] une boutique dans la cour, [son voisin] peut s’y opposer et lui dire : Je ne peux pas dormir à cause du bruit de ceux qui entrent et de ceux qui sortent. Mais celui qui fabrique des ustensiles peut sortir les vendre au marché, et [son voisin] ne peut s’y opposer en lui disant : Je ne peux pas dormir, ni à cause du bruit du marteau, ni à cause du bruit du moulin, ni à cause du bruit des enfants.
מתני׳ חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות:
GUEMARA: Pourquoi le début est-il différent de la fin ? Abayé a dit : La fin nous amène à une autre cour. Rava lui dit : S’il en était ainsi, qu’elle enseigne : « Dans une autre cour, c’est permis » ! Rava a donc dit :
גמ׳ מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר אביי סיפא אתאן לחצר אחרת א"ל רבא אי הכי ליתני חצר אחרת מותר אלא אמר רבא
Original : Bava Batra 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.