La fin nous amène aux enfants de l’école, à partir de l’ordonnance de Yehochoua ben Gamla.
סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך
Bava batra 21a בבא בתרא
Structure du débat :Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Cependant, qu’on se souvienne en bien de cet homme, Yehochoua ben Gamla est son nom, car sans lui la Torah aurait été oubliée d’Israël. Au début, celui qui avait un père, [son père] lui enseignait la Torah ; celui qui n’avait pas de père n’apprenait pas la Torah. Qu’exposaient-ils ? « Et vous les enseignerez (velimadtem) » (Dt 11, 19) : et vous-mêmes les apprendrez (ulmadtem).
דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש (דברים יא, יט) ולמדתם אותם ולמדתם אתם
On ordonna d’installer des maîtres d’enfants à Jérusalem. Qu’exposaient-ils ? « Car de Sion sortira la Torah » (Is 2, 3). Mais encore, celui qui avait un père, [son père] le faisait monter et le faisait instruire ; celui qui n’avait pas de père ne montait pas apprendre. On ordonna d’en installer dans chaque district, et l’on y faisait entrer [les élèves] vers seize ou dix-sept ans.
התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש (ישעיהו ב, ג) כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז
Et celui dont le maître se fâchait contre lui se rebiffait contre lui et s’en allait. Jusqu’à ce que vînt Yehochoua ben Gamla, qui ordonna d’installer des maîtres d’enfants dans chaque province et dans chaque ville, et d’y faire entrer [les enfants] vers six ou sept ans.
ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע
Rav dit à Rav Chmouel bar Chilat : Avant six ans, n’accepte pas [d’élève] ; à partir de là, accepte-le et gave-le comme un bœuf. Et Rav dit à Rav Chmouel bar Chilat : Lorsque tu frappes un enfant, ne le frappe qu’avec une lanière de sandale. Celui qui lit, qu’il lise ; celui qui ne lit pas, qu’il tienne compagnie à son camarade.
אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת עד שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כתורא וא"ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית לינוקא לא תימחי אלא בערקתא דמסנא דקארי קארי דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה
On objecta : L’un des habitants de la cour qui voulait devenir médecin, saigneur, tisserand ou maître d’enfants, les habitants de la cour peuvent l’en empêcher. — De quoi s’agit-il ici ? D’enfants non juifs.
מיתיבי אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא אומן וגרדי ומלמד תינוקות בני חצר מעכבין עליו הכא במאי עסקינן בתינוקות דעכו"ם
Viens et entends : Deux personnes habitent une cour, et l’une d’elles veut devenir médecin, saigneur, tisserand ou maître d’enfants : son compagnon peut l’en empêcher. — Ici aussi, il s’agit d’enfants non juifs.
תא שמע שנים שיושבין בחצר וביקש אחד מהן לעשות רופא ואומן וגרדי ומלמד תינוקות חבירו מעכב עליו ה"נ בתינוקות דעכו"ם
Viens et entends : Celui qui possède une maison dans une cour commune ne la louera ni à un médecin, ni à un saigneur, ni à un tisserand, ni à un scribe juif, ni à un scribe araméen. — De quoi s’agit-il ici ? Du scribe de la ville.
תא שמע מי שיש לו בית בחצר השותפין ה"ז לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי ולא לסופר ארמאי הכא במאי עסקינן בסופר מתא
Rava a dit : Depuis l’ordonnance de Yehochoua ben Gamla, on n’envoie pas un enfant [étudier] d’une ville à l’autre, mais on l’envoie d’une synagogue à l’autre. Si un fleuve les sépare, on ne l’envoie pas ; s’il y a un pont, on l’envoie ; s’il n’y a qu’une planche, on ne l’envoie pas.
אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן ואי איכא גמלא לא ממטינן
Et Rava a dit : Le nombre [d’élèves] pour un maître d’enfants est de vingt-cinq. S’il y en a cinquante, on en installe deux. S’il y en a quarante, on installe un assistant, et la ville contribue à son salaire.
ואמר רבא סך מקרי דרדקי עשרין וחמשה ינוקי ואי איכא חמשין מותבינן תרי ואי איכא ארבעין מוקמינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא
Et Rava a dit : Un maître d’enfants qui enseigne [bien], et il s’en trouve un autre qui enseigne davantage que lui, on ne le renvoie pas, de peur que [le nouveau] ne devienne négligent. Rav Dimi de Neharde’a a dit : À plus forte raison, il enseignera davantage, [car] « l’émulation entre les savants accroît la sagesse ».
ואמר רבא האי מקרי ינוקי דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה דלמא אתי לאיתרשולי רב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דגריס טפי קנאת סופרים תרבה חכמה
Et Rava a dit : Deux maîtres d’enfants, l’un fait avancer beaucoup mais n’est pas précis, l’autre est précis mais ne fait pas beaucoup avancer : on installe celui qui fait avancer beaucoup sans être précis, car l’erreur s’en va d’elle-même. Rav Dimi de Neharde’a a dit : On installe celui qui est précis sans faire beaucoup avancer, car l’erreur, une fois entrée, est entrée,
ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על
ainsi qu’il est écrit : « Car Joab et tout Israël restèrent là six mois, jusqu’à ce qu’il eût exterminé tout mâle en Édom » (1 R 11, 16). Lorsqu’il vint devant David, celui-ci lui dit :
דכתיב (מלכים א יא, טז) כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה
Original : Bava Batra 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.