« L’émulation entre les savants accroît la sagesse. »
קנאת סופרים תרבה חכמה
Bava batra 22a בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, reconnaît que pour les colporteurs qui circulent dans les villes, on ne peut pas les en empêcher, car le maître a dit : Esdras ordonna pour Israël que des colporteurs circulent dans les villes, afin que des parures soient à la disposition des filles d’Israël.
אמר רב נחמן בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב דאמר מר עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל
Cela ne vaut que pour circuler, mais pour s’établir, non. Et s’il s’agit d’un érudit, même pour s’établir, comme Rava permit à Rabbi Yochiya et à Rav Ovadia de s’établir, contrairement à la règle. Pour quelle raison ? Puisque ce sont des érudits, [les en empêcher] les détournerait de leur étude.
והני מילי לאהדורי אבל לאקבועי לא ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי נמי כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלא כהלכתא מאי טעמא כיון דרבנן נינהו אתו לטרדו מגירסייהו
Des vanniers apportèrent des corbeilles à Babel ; les habitants de la ville vinrent pour les en empêcher. Ils vinrent devant Ravina, qui leur dit : Ils sont venus de l’extérieur, qu’ils vendent aux gens de l’extérieur. Cela ne vaut que le jour du marché, mais pas en dehors du jour du marché ; et même le jour du marché, nous ne l’avons dit que pour vendre au marché, mais non pour circuler [dans la ville].
הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו אתו לקמיה דרבינא אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו והני מילי ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא וביומא דשוקא נמי לא אמרינן אלא לזבוני בשוקא אבל לאהדורי לא
Des marchands de laine apportèrent de la laine à Poum Nahara ; les habitants de la ville vinrent pour les en empêcher. Ils vinrent devant Rav Kahana, qui leur dit : La loi est qu’ils peuvent vous en empêcher. Ils lui dirent : Nous avons des créances [à recouvrer]. Il leur dit : Allez vendre ce qui est nécessaire à votre subsistance, jusqu’à ce que vous ayez recouvré vos créances, puis partez.
הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו אתו לקמיה דרב כהנא אמר להו דינא הוא דמעכבי עלייכו אמרו ליה אית לן אשראי אמר להו זילו זבנו שיעור חיותייכו עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו
Rav Dimi de Neharde’a apporta des figues sèches par bateau. L’exilarque dit à Rava : Va voir : si c’est un érudit, réserve-lui le marché. Rava dit à Rav Ada bar Abba : Va sentir ce qu’il y a dans sa jarre.
רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא נקיט ליה שוקא א"ל רבא לרב אדא בר אבא פוק תהי ליה בקנקניה
Il alla l’interroger : Un éléphant qui a avalé une corbeille égyptienne et l’a rejetée par l’anus, qu’en est-il ? Il ne sut pas répondre. Il lui dit : Le maître est-il Rava ? [Rav Ada] lui donna une tape de sa sandale et lui dit : Entre moi et Rava, il y a une grande distance ; mais de toute façon, malgré toi, je suis ton maître, et Rava est le maître de ton maître.
נפק [אזל] בעא מיניה פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו לא הוה בידיה א"ל מר ניהו רבא טפח ליה בסנדליה א"ל בין דידי לרבא איכא טובא מיהו על כרחך אנא רבך ורבא רבה דרבך
On ne lui réserva pas le marché, et ses figues se perdirent. Il vint devant Rav Yossef et lui dit : Que le maître voie ce qu’on m’a fait ! Il lui répondit : Celui qui n’a pas tardé [à venger] l’outrage fait au roi d’Édom ne tardera pas [à venger] ton outrage, car il est écrit : « Ainsi parle l’Éternel : À cause de trois crimes de Moab, et même de quatre, Je ne le révoquerai pas, parce qu’il a brûlé les os du roi d’Édom pour en faire de la chaux » (Am 2, 1).
לא נקטו ליה שוקא פסיד גרוגרות דידיה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל חזי מר מאי עבדו לי אמר ליה מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום לא נשהייה לאוניתיך דכתיב (עמוס ב, א) כה אמר ה' על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לסיד
Rav Ada bar Abba mourut. Rav Yossef dit : C’est moi qui l’ai puni, car je l’ai maudit. Rav Dimi de Neharde’a dit : C’est moi qui l’ai puni, car il m’a fait perdre mes figues. Abayé dit : C’est moi qui l’ai puni, car il disait aux disciples : Au lieu de ronger des os chez Abayé, venez plutôt manger de la viande [grasse] chez Rava. Et Rava dit : C’est moi qui l’ai puni, car [lorsqu’il allait chez le boucher prendre un morceau,] il disait aux bouchers : Je prendrai la viande avant le serviteur de Rava, car je lui suis supérieur.
נח נפשיה דרב אדא בר אבא רב יוסף אמר אנא ענישתיה דאנא לטייתיה רב דימי מנהרדעא אמר אנא ענישתיה דאפסיד גרוגרות דידי אביי אמר אנא ענישתיה דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא ורבא אמר אנא ענישתיה [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא] אמר להו לטבחי אנא שקילנא בישרא מיקמי שמעיה דרבא דאנא עדיפנא מיניה
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : C’est moi qui l’ai puni. Car Rav Na’hman bar Yits’hak était chef de la kalla ; chaque jour, avant d’entrer à la kalla, Rav Ada bar Abba révisait avec lui son enseignement, puis il entrait à la kalla.
רב נחמן בר יצחק אמר אנא ענישתיה דרב נחמן בר יצחק ריש כלה הוה כל יומא מיקמי דניעול לכלה מרהיט בהדיה רב אדא בר אבא לשמעתיה והדר עייל לכלה
Ce jour-là, Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, retinrent Rav Ada bar Abba, car ils n’avaient pas été présents à la conclusion [de la séance]. Ils lui dirent : Dis-nous comment Rava a énoncé ces enseignements sur la dîme du bétail. Il leur dit : Ainsi a dit Rava, et ainsi a dit Rava. Sur ces entrefaites, il se fit tard pour [Rav Na’hman bar Yits’hak] (et Rav Ada bar Abba ne venait pas).
ההוא יומא נקטוה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרב אדא בר אבא משום דלא הוו בסיומא אמרו ליה אימא לן הני שמעתתא דמעשר בהמה היכי אמרינהו רבא אמר להו הכי אמר רבא והכי אמר רבא אדהכי נגה ליה [לרב נחמן בר יצחק] (ולא אתי רב אדא בר אבא)
Les disciples dirent à Rav Na’hman bar Yits’hak : Lève-toi, car il se fait tard pour nous ; pourquoi le maître reste-t-il assis ? Il leur répondit : Je suis assis à attendre le cercueil de Rav Ada bar Abba. Sur ces entrefaites, la nouvelle se répandit que Rav Ada bar Abba était mort. Et il est vraisemblable que c’est Rav Na’hman bar Yits’hak qui l’a puni.
אמרו ליה רבנן לרב נחמן בר יצחק קום דנגה לן למה יתיב מר אמר להו יתיבנא וקא מנטרא לערסיה דרב אדא בר אבא אדהכי נפק קלא דנח נפשיה דרב אדא בר אבא ומסתברא דרב נחמן בר יצחק ענשיה:
MICHNA: Celui dont le mur était proche du mur de son prochain ne construira pas un autre mur contre celui-ci, à moins de l’en avoir éloigné de quatre coudées. Les fenêtres, qu’il s’agisse d’au-dessus, d’au-dessous ou d’en face : quatre coudées.
מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אא"כ הרחיק ממנו ארבע אמות החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין כנגדן ארבע אמות:
GUEMARA: Et le premier, comment a-t-il construit contre ? Rav Yehouda a dit : Voici ce qu’elle dit :
גמ׳ וקמא היכי סמיך אמר רב יהודה הכי קאמר
Original : Bava Batra 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.