Pourquoi as-tu agi ainsi ? Il lui répondit : Car il est écrit : « Tu effaceras les mâles (zakhar) d’Amalek » (Dt 25, 19). Il lui dit : Mais nous, nous lisons « le souvenir (zekher) » ! Il lui répondit : On m’a appris à lire zakhar. Il alla interroger son maître et lui dit : Comment m’as-tu appris à lire ? Il lui répondit : Zakhar.
מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב (דברים כה, יט) תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א"ל אנא זכר אקריון אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר
Il prit une épée pour le tuer. [Le maître] lui dit : Pourquoi ? Il lui répondit : Car il est écrit : « Maudit soit celui qui fait l’œuvre de l’Éternel avec négligence » (Jr 48, 10). Il lui dit : Laisse cet homme demeurer sous [le coup de] « maudit ». Il lui répondit : Il est écrit : « Et maudit soit celui qui refuse le sang à son épée » (Jr 48, 10). Certains disent qu’il le tua, d’autres disent qu’il ne le tua pas.
שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א"ל דכתיב (ירמיהו מח, י) ארור עושה מלאכת ה' רמיה א"ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א"ל כתיב (ירמיהו מח, י) וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה
Et Rava a dit : Le maître d’enfants, le planteur, le boucher, le saigneur et le scribe de la ville sont tous considérés comme avertis d’avance. La règle générale est : pour toute perte irréparable, [l’artisan] est considéré comme averti d’avance.
Rav Houna a dit : Un habitant d’une ruelle qui a installé un moulin, et un autre habitant de la ruelle vient en installer un à côté de lui : la loi est qu’il peut l’en empêcher, car il lui dit : Tu me coupes mon gagne-pain.
אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה דינא הוא דמעכב עילויה דא"ל קא פסקת ליה לחיותי
Dirons-nous que ceci l’appuie : On éloigne un filet de pêche d’un poisson [déjà repéré par un autre] de toute la distance que parcourt le poisson. Et combien ? Rabba, fils de Rav Houna, a dit : Jusqu’à une parasange. — Les poissons, c’est différent, car ils repèrent [l’appât de loin].
לימא מסייע ליה מרחיקים מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג וכמה אמר רבה בר רב הונא עד פרסה שאני דגים דיהבי סייארא
Ravina dit à Rava : Dirons-nous que Rav Houna a parlé selon Rabbi Yehouda ? Car nous avons appris : Rabbi Yehouda dit : Un boutiquier ne distribuera pas de grains grillés ni de noix aux enfants, car il les habitue à venir chez lui ; et les Sages le permettent.
א"ל רבינא לרבא לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר לא יחלק חנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שמרגילן אצלו וחכמים מתירין
Tu peux même dire [qu’il parle] selon les Sages : les Sages ne sont en désaccord avec Rabbi Yehouda, là, que parce que [le boutiquier] lui dit : Moi je distribue des noix, toi distribue des prunes ; mais ici, même les Sages reconnaissent [qu’il peut l’empêcher], car il lui dit : Tu me coupes mon gagne-pain.
אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יהודה התם אלא דאמר ליה אנא קמפלגינא אמגוזי את פלוג שיוסקי אבל הכא אפילו רבנן מודו דא"ל קא פסקת ליה לחיותי
On objecta : On peut ouvrir une boutique à côté de la boutique de son prochain, et un établissement de bains à côté de l’établissement de bains de son prochain, et celui-ci ne peut s’y opposer, car l’autre peut lui dire : Tu agis dans ton domaine, et moi j’agis dans le mien !
מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי
C’est une controverse de Tannaïm, car il est enseigné : Les habitants des ruelles peuvent se contraindre mutuellement à ne pas installer parmi eux ni tailleur, ni tanneur, ni maître d’enfants, ni aucun artisan ; mais son voisin, on ne peut pas le contraindre. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Même son voisin, on peut le contraindre.
תנאי היא דתניא כופין בני מבואות זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסקי ולא מלמד תינוקות ולא אחד מבני בעלי אומניות ולשכנו אינו כופיהו רשב"ג אומר אף לשכנו כופיהו
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : Il est évident pour moi qu’un habitant d’une ville peut empêcher [l’installation d’]un habitant d’une autre ville ; et s’il participe à l’impôt de capitation d’ici, il ne peut pas l’en empêcher. Un habitant d’une ruelle ne peut pas empêcher un habitant de sa propre ruelle.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא דהכא לא מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, demanda : Un habitant d’une ruelle face à un habitant d’une autre ruelle, qu’en est-il ? La question reste en suspens. Rav Yossef a dit : Et Rav Houna reconnaît que pour les maîtres d’enfants, on ne peut pas empêcher, car le maître a dit : (Esdras ordonna pour Israël qu’on installe un scribe à côté d’un scribe.
בעי רב הונא בריה דרב יהושע בר מבואה אבר מבואה אחרינא מאי תיקו אמר רב יוסף ומודי רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב דאמר מר (עזרא תיקן להן לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר
— Mais craignons qu’il ne devienne négligent ! — Il lui répondit :)
וניחוש דילמא אתי לאיתרשולי אמר ליה)
Original : Bava Batra 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.