des saigneurs venaient s’asseoir dessous ; des corbeaux venaient manger le sang, puis montaient sur les palmiers et abîmaient les dattes. Rav Yossef leur dit : Emmenez-moi ces croasseurs d’ici. Abayé lui dit : Mais ce n’est qu’une cause indirecte ! Il lui répondit : Ainsi a dit Rav Tovi bar Mattana : Cela veut dire que la cause indirecte de dommages est interdite.
אתו אומני ויתבי תותייהו ואתו עורבי אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי אמר להו רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא א"ל אביי והא גרמא הוא אמר ליה הכי אמר רב טובי בר מתנה זאת אומרת גרמא בניזקין אסור
Mais ils avaient acquis un droit d’usage ! — Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Rabba bar Avouha : Il n’y a pas de droit acquis pour les dommages ? — Mais n’a-t-on pas dit à ce sujet : Rav Mari a dit : [Cela concerne] la fumée ; et Rav Zevid a dit : Les latrines ? — Il lui répondit : Ceux-là, pour moi qui suis délicat, sont comme la fumée et les latrines.
והא אחזיק [להו] הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין חזקה לנזקין ולאו איתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא אמר ליה הני לדידי דאנינא דעתאי כי קוטרא ובית הכסא דמו לי:
MICHNA: On éloigne le pigeonnier de la ville de cinquante coudées, et l’on ne fera pas de pigeonnier dans son domaine, à moins de disposer de cinquante coudées dans chaque direction. Rabbi Yehouda dit : Une surface de quatre kor, [qui correspond à] la portée du vol de la colombe. Et s’il l’a acheté, même [sur] une surface d’un quart [de kav], il conserve son droit acquis.
מתני׳ מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:
GUEMARA: Cinquante coudées et pas davantage ? On a opposé : On ne tend pas de filets pour les pigeons, à moins d’être éloigné de trente ris de toute zone habitée !
גמ׳ חמשים אמה ותו לא ורמינהי אין פורסין נשבין ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס
Abayé a dit : Ils volent loin, mais leur jabot se remplit dans un rayon de cinquante coudées. — Et ils volent trente ris et pas davantage ? Mais il est enseigné : Et dans une zone habitée, même à cent mil, on ne tendra pas [de filets] ! — Rav Yossef a dit : Dans une zone habitée de vignes.
אמר אביי מישט שייטי טובא וכרסייהו בחמשים אמתא מליא ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא ובישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים
Rava a dit : Dans une zone habitée de pigeonniers. — Tire-le déjà des pigeonniers eux-mêmes ! — Si tu veux, dis : ce sont les siens ; si tu veux, dis : ceux d’un Cananéen ; et si tu veux, dis : des pigeonniers abandonnés.
רבא אמר בישוב שובכין ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא דידיה ואיבעית אימא דכנעני ואיבעית אימא דהפקר:
« Rabbi Yehouda dit : Une surface de quatre kor, etc. » : Rav Papa, et certains disent Rav Zevid, a dit : Cela veut dire qu’on fait valoir des arguments en faveur de l’acheteur et en faveur de l’héritier.
רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין וכו': אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ללוקח וטוענין ליורש
Pour l’héritier, nous l’avons déjà appris : Celui qui vient en vertu d’un héritage n’a pas besoin de faire valoir d’argument. — C’était nécessaire pour l’acheteur. — Pour l’acheteur aussi, nous l’avons appris : Celui qui a acheté une cour comportant des saillies et des balcons, elle conserve son droit acquis !
יורש תנינא הבא משום ירושה אינו צריך טענה לוקח איצטריכא ליה לוקח נמי תנינא לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זה בחזקתה
C’était nécessaire : s’il nous l’avait fait savoir là-bas, à propos du domaine public, [on aurait dit que c’est] parce qu’on peut supposer qu’il a construit en retrait dans son propre domaine, ou encore que les usagers du domaine public y ont renoncé en sa faveur ; mais ici, non.
צריכא דאי אשמעינן התם גבי רשות הרבים דאימור כונס לתוך שלו הוא אי נמי אחולי אחול בני רשות הרבים גביה אבל הכא לא
Et s’il nous l’avait fait savoir ici, [on aurait dit que c’est] parce qu’il s’agit d’un particulier : on peut supposer qu’il l’a dédommagé, ou qu’il y a renoncé en sa faveur ; mais pour le public, qui dédommage et qui renonce ? On aurait dit que non. C’était donc nécessaire.
ואי אשמעינן הכא דכיון דיחיד הוא אימא פיוסיה פייסיה אי נמי אחולי אחיל גביה אבל רבים מאן פייס ומאן שביק אימא לא צריכא:
« Il conserve son droit acquis » : Mais Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Rabba bar Avouha : Il n’y a pas de droit acquis pour les dommages ? Rav Mari a dit : [Cela concerne] la fumée. Rav Zevid a dit : Les latrines.
הרי הוא בחזקתו: והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין חזקה לנזקין רב מרי אמר בקוטרא רב זביד אמר בבית הכסא:
Original : Bava Batra 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.