Structure du débat :Michna 2Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
de ceux qui transportent [le vin] sont juifs. Et cela ne vaut que pour les grandes [outres] ; mais les petites, disons qu’elles sont tombées de voyageurs. Et s’il y a des grandes avec elles, disons qu’elles étaient posées comme contrepoids.
דשפוכאי ישראל נינהו וה"מ ברברבי אבל זוטרי אימור מעוברי דרכים נפול ואי איכא רברבי בהדייהו אימור באברורי הוה מנחי:
MICHNA: On éloigne l’arbre de la ville de vingt-cinq coudées, et pour le caroubier et le sycomore, de cinquante coudées. Abba Chaoul dit : tout arbre stérile, cinquante coudées. Si la ville était là la première, on le coupe et l’on ne paie pas d’indemnité ; si l’arbre était là le premier, on le coupe et l’on paie une indemnité. Dans le doute [si] celui-ci était là le premier ou celui-là, on le coupe et l’on ne paie pas d’indemnité.
מתני׳ מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה ואם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם אילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים:
GUEMARA: Quelle en est la raison ? ’Oula dit : à cause de la beauté de la ville. Mais qu’on le déduise [plutôt] de ce qu’on ne fait pas d’un champ un espace communal [autour de la ville], ni d’un espace communal un champ !
גמ׳ מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר ותיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה
Ce n’est nécessaire que selon Rabbi Eliézer, qui dit qu’on fait d’un champ un espace communal et d’un espace communal un champ : ici, à cause de la beauté de la ville, on ne le fait pas.
לא צריכא לר"א דאמר עושין שדה מגרש ומגרש שדה הכא משום נויי העיר לא עבדינן
Et aussi selon les Sages, qui disent qu’on ne fait pas d’un champ un espace communal ni d’un espace communal un champ : cela ne vaut que pour les semences, mais des arbres, on en plante ; et ici, à cause de la beauté de la ville, non.
ולרבנן נמי דאמרי אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ה"מ זרעים אבל אילנות עבדינן והכא משום נויי העיר לא
Et d’où dis-tu qu’il y a une différence entre semences et arbres ? Car il est enseigné : un enclos de plus de deux beit séa, entouré [d’une clôture] pour l’habitation,
ומנא תימרא דשאני בין זרעין לאילנות דתניא קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה
si la majeure partie en est semée, il est comme un jardin et [y porter] est interdit ; si la majeure partie en est plantée [d’arbres], il est comme une cour et c’est permis.
נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור ניטע רובו הרי הוא כחצר ומותר:
« Si la ville était là la première, on le coupe et l’on ne paie pas d’indemnité », etc. : En quoi est-ce différent de la citerne, où il est enseigné « on coupe et l’on paie une indemnité », et en quoi ici est-ce différent, où il est enseigné « on coupe et l’on ne paie pas d’indemnité » ?
ואם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים וכו': מ"ש גבי בור דקתני קוצץ ונותן דמים ומאי שנא הכא דקתני קוצץ ואינו נותן דמים
C’est plutôt que, si [la parole] de Rav Kahana a été dite, elle a été dite sur la fin [de la Michna] : « si l’arbre était là le premier, on le coupe et l’on paie une indemnité. » Qu’il leur dise donc : donnez-moi d’abord l’argent, et ensuite je couperai ! Rav Kahana dit : La marmite des associés n’est ni chaude ni froide.
אלא אי איתמר דרב כהנא אסיפא איתמר אם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ולימא להו הבו לי ברישא דמי והדר איקוץ אמר רב כהנא קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא:
« Dans le doute [si] celui-ci était là le premier ou celui-là, on le coupe et l’on ne paie pas d’indemnité » : En quoi est-ce différent de la citerne, au sujet duquel tu as dit qu’on ne coupe pas ?
ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים: מאי שנא מבור דאמרת לא יקוץ
Là, puisque dans le cas certain il n’est pas destiné à être coupé, dans le doute non plus nous ne lui disons pas : coupe ! Ici, puisque dans le cas certain il est destiné à être coupé, dans le doute aussi nous lui disons : coupe ! Et quant à l’indemnité, nous lui disons : apporte une preuve et prends.
MICHNA: On éloigne une aire [de battage] fixe de la ville de cinquante coudées. Nul ne fera une aire fixe dans son propre domaine à moins d’avoir cinquante coudées de chaque côté ; et il l’éloigne des jeunes plantations de son prochain et de son champ labouré, de façon à ne pas causer de dommage.
מתני׳ מרחיקין את גורן קבוע מן העיר חמשים אמה לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אא"כ יש לו חמשים אמה לכל רוח ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו בכדי שלא יזיק:
GUEMARA: Pourquoi la première partie [fixe-t-elle une mesure], et pourquoi la dernière partie [dit-elle seulement « de façon à ne pas causer de dommage »] ? Abayé dit : la dernière partie en vient à une aire non fixe.
גמ׳ מ"ש רישא ומאי שנא סיפא אמר אביי סיפא אתאן לגורן שאינו קבוע
Rav Achi dit : [La Michna] explique la raison : pourquoi éloigne-t-on une aire fixe de la ville de cinquante coudées ? Afin de ne pas causer de dommage.
רב אשי אמר מה טעם קאמר מאי טעמא מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה כדי שלא יזיק
On objecta : On éloigne une aire fixe de la ville de cinquante coudées ; et de même qu’on l’éloigne de la ville de cinquante coudées, de même on l’éloigne des courges, des concombres, des jeunes plantations et du champ labouré de son prochain de cinquante coudées, afin de ne pas causer de dommage. Pour Rav Achi, cela se comprend ; mais pour Abayé, c’est une difficulté. C’est une difficulté, [en effet].
מיתיבי מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה וכשם שמרחיקין מן העיר חמשים אמה כך מרחיקין מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק בשלמא לרב אשי ניחא אלא לאביי קשיא קשיא
Cela se comprend pour ses concombres et ses courges, car la poussière s’en va pénétrer en leur cœur et les dessèche ; mais pour son champ labouré, pourquoi ? Rabbi Abba bar Zavda — d’autres disent Rabbi Abba bar Zoutra — dit : parce que
בשלמא ממקשואיו ומדלועיו דאזיל אבקא ואתי בליביה ומצוי ליה אלא מנירו אמאי א"ר אבא בר זבדא ואיתימא ר' אבא בר זוטרא מפני
Original : Bava Batra 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.