et l’on acquiert avec lui des biens mobiliers. De quoi traitons-nous ici ? De blé.
ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות הכא במאי עסקינן בחיטי
Bava batra 27b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 2Question 4Preuve 2Récit 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est aussi précis, puisqu’il est enseigné « de n’importe quelle taille ». Déduis-en.
דיקא נמי דקתני כל שהוא ש"מ
Viens entendre : un arbre dont une partie est en terre [d’Israël] et une partie hors de la terre [d’Israël] — le tével et le profane y sont mêlés l’un à l’autre : ce sont les paroles de Rabbi.
תא שמע אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי
Rabban Chimon ben Gamliel dit : ce qui pousse du côté soumis à l’obligation est soumis à l’obligation ; ce qui pousse du côté exempt est exempt.
רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב הגדל בפטור פטור
Ils ne divergent qu’en ceci : l’un pense qu’il y a sélection rétroactive, et l’autre pense qu’il n’y a pas de sélection rétroactive.
ע"כ לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה
Mais ce qui pousse du côté exempt, de l’avis de tous, est exempt.
אבל גדל בפטור דברי הכל פטור
De quoi traitons-nous ici ? D’un [cas où] un rocher sépare [les racines]. S’il en est ainsi, quelle est la raison de Rabbi ? C’est qu’elles se mêlent de nouveau [au-dessus].
הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא אי הכי מאי טעמיה דרבי דהדרי ערבי
Et sur quoi divergent-ils ? L’un pense que l’air mélange [la sève], et l’autre pense que cette [partie] se tient à part et que cette [autre] se tient à part.
ובמאי קא מיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי
Et seize coudées, pas davantage ? N’avons-nous pas appris : on éloigne l’arbre de la citerne de vingt-cinq coudées ? Abayé dit : Pour s’étendre, [les racines] s’étendent loin ; mais pour appauvrir [le sol], elles n’appauvrissent que jusqu’à seize coudées ; au-delà, elles n’appauvrissent pas.
ושש עשרה אמה ותו לא והא תנן מרחיקין את האילן מן הבור כ"ה אמה אמר אביי מיזל טובא אזלי אכחושי לא מכחשי אלא עד שש עשרה אמה טפי לא מכחשי
Quand Rav Dimi vint, il dit : Rech Lakich demanda à Rabbi Yo’hanan : un arbre proche de la limite, à moins de seize coudées, qu’en est-il ? Il lui répondit : [son propriétaire] est un voleur, et l’on n’en apporte pas de prémices.
כי אתא רב דימי אמר בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה מהו אמר ליה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים
Quand Ravin vint, il dit au nom de Rabbi Yo’hanan : qu’il s’agisse d’un arbre proche de la limite ou d’un arbre qui penche [sur le champ voisin], on en apporte [les prémices] et l’on récite [la déclaration], car c’est à cette condition que Josué a donné le pays en héritage à Israël.
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ:
MICHNA: Un arbre qui penche sur le champ de son prochain, celui-ci coupe [les branches] sur toute la hauteur de l’aiguillon tenu au-dessus de la charrue ; et pour le caroubier et le sycomore, à l’aplomb du fil à plomb. Pour un champ irrigué, tout arbre [se coupe] à l’aplomb. Abba Chaoul dit : tout arbre stérile, à l’aplomb.
מתני׳ אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת:
GUEMARA: Ils demandèrent : Abba Chaoul se rapporte-t-il à la première partie ou se rapporte-t-il à la dernière partie ?
גמ׳ איבעיא להו אבא שאול ארישא קאי או אסיפא קאי
Viens entendre, car il est enseigné : Pour un champ irrigué, Abba Chaoul dit : tout arbre [se coupe] à l’aplomb, parce que l’ombre est néfaste au champ irrigué. Déduis-en qu’il se rapporte à la première partie. Déduis-en.
תא שמע דתניא בית השלחין אבא שאול אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין שמע מינה ארישא קאי שמע מינה
Rav Achi dit : La Michna aussi est précise, puisqu’elle enseigne « tout arbre stérile ». Si tu dis qu’il se rapporte à la première partie, on comprend qu’elle enseigne « tout arbre » ; mais si tu dis qu’il se rapporte à la dernière partie, il aurait fallu [dire] « arbre stérile ». N’est-ce donc pas qu’il faut en déduire qu’il se rapporte à la première partie ? Déduis-en.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני כל אילן סרק אי אמרת בשלמא ארישא קאי היינו דקתני כל אילן אלא אי אמרת אסיפא קאי אילן סרק מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה ארישא קאי שמע מינה:
MICHNA: Un arbre qui penche sur le domaine public, on le coupe de sorte qu’un chameau puisse passer avec son cavalier. Rabbi Yehouda dit : un chameau chargé de lin ou de fagots de sarments. Rabbi Chimon dit : tout arbre [se coupe] à l’aplomb, à cause de l’impureté.
מתני׳ אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:
GUEMARA: Qui est le tanna [selon lequel], en matière de dommages, on se fonde sur l’estimation présente ?
גמ׳ מאן תנא דבנזקין בתר אומדנא דהשתא אזלינן
Rech Lakich dit : c’est enseigné dans une controverse, et c’est Rabbi Eliézer. Car nous avons appris : on ne fait pas de cavité sous le domaine public — citernes, fosses et grottes. Rabbi Eliézer permet, [si c’est assez solide] pour qu’un chariot chargé de pierres puisse y passer.
אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי אליעזר היא דתנן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר בכדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים
Rabbi Yo’hanan dit : tu peux même dire [que c’est l’avis] des Sages : là, il arrive que [la voûte] s’affaiblisse sans qu’on s’en rende compte ; mais ici, on coupe [les branches] au fur et à mesure.
רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן התם זימנין דמפחית ולאו אדעתיה אבל הכא קמא קמא קא קייץ ליה:
« Rabbi Yehouda dit : un chameau chargé de lin ou de fagots de sarments » : Ils demandèrent : la mesure de Rabbi Yehouda est-elle plus grande, ou bien la mesure des Sages est-elle plus grande ?
ר' יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות: איבעיא להו שיעורא דרבי יהודה נפיש או דלמא שיעורא דרבנן נפיש
Il est évident que la mesure des Sages est plus grande : car si tu pensais que la mesure de Rabbi Yehouda est plus grande, comment les Sages s’arrangeraient-ils de la mesure de Rabbi Yehouda ? Mais alors, si la mesure des Sages est plus grande, comment Rabbi Yehouda s’arrange-t-il de la mesure des Sages ? [Le cavalier] peut se pencher et passer dessous.
פשיטא דשיעורא דרבנן נפיש דאי ס"ד שיעורא דרבי יהודה נפיש רבנן בשיעורא דרבי יהודה היכי עבדי ואלא מאי שיעורא דרבנן נפיש רבי יהודה בשיעורא דרבנן מאי עביד אפשר דגחין וחליף תותיה:
« Rabbi Chimon dit : tout arbre [se coupe] à l’aplomb, à cause de l’impureté » : Il est enseigné : à cause de la tente [transmettant] l’impureté. C’est évident : nous avons appris « à cause de l’impureté » !
רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה: תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן
Si [l’on n’avait que] la Michna, j’aurais pu dire : peut-être un corbeau apportera-t-il une [chose] impure et la jettera-t-il là, et il suffirait de simplement éclaircir [les branches] ; [la baraïta] nous fait entendre [qu’il s’agit de la tente].
אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בעלמא קא משמע לן:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « On ne creusera pas ».
הדרן עלך לא יחפור
Original : Bava Batra 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.