dans laquelle il n’est pas écrit « nous connaissons la contrainte [exercée par] un tel » n’est pas une moda’a.
דלא כתיב בה אנן ידעינן ביה באונסא דפלניא לאו מודעא היא
Bava batra 40b בבא בתרא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Une moda’a pour quoi ? Si c’est pour un acte de divorce ou pour un don, il suffit de révéler simplement la chose ; et si c’est pour des ventes, Rava n’a-t-il pas dit : on n’écrit pas de moda’a pour des ventes ?
מודעא דמאי אי דגיטא ודמתנתא גלויי מילתא בעלמא היא ואי דזביני והאמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני
En réalité, [c’est] pour des ventes, et Rava reconnaît [qu’on l’écrit] là où il y a contrainte, comme dans l’affaire du verger : un homme avait donné un verger en gage à un autre pour trois ans. Après qu’il en eut joui pendant les années de ’hazaka, [le créancier] lui dit : si tu me le vends, tant mieux ; sinon, je cacherai l’acte de gage et je dirai qu’il est acheté et en ma possession. Dans un cas pareil, on écrit une moda’a.
לעולם דזביני מודי רבא היכא דאניס וכמעשה דפרדיסא דההוא גברא דמשכין פרדיסא לחבריה לתלת שנין בתר דאכלה תלת שני חזקה אמר אי מזבנת לי מוטב ואי לא כבישנא לשטר משכנתא ואמינא לקוחה היא בידי כה"ג כתבינן מודעא:
Rav Yehouda dit : un don secret, on ne recouvre rien en vertu de lui. Qu’est-ce qu’un don secret ? Rav Yossef dit : [celui où] il a dit aux témoins : allez vous cacher et écrivez-le-lui. Et certains disent : Rav Yossef dit : [celui où] il ne leur a pas dit : asseyez-vous au marché et dans la rue et écrivez-le-lui. Quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [le cas où il n’a rien précisé].
אמר רב יהודה האי מתנתא טמירתא לא מגבינן בה היכי דמי מתנתא טמירתא אמר רב יוסף דאמר להו לסהדי זילו אטמורו וכתבו ליה ואיכא דאמרי אמר רב יוסף דלא אמר להו תיתבו בשוקא ובבריתא ותכתבו ליה מאי בינייהו איכא בינייהו סתמא
Rava dit : Et [un don secret] vaut moda’a pour un autre [don]. Rav Papa dit : Cette [parole] de Rava n’a pas été dite explicitement, mais elle a été dite par déduction.
אמר רבא והויא מודעא לחברתה אמר רב פפא הא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
Car un homme alla épouser une femme. Elle lui dit : si tu m’inscris [en don] tous tes biens, je serai à toi ; sinon, je ne serai pas à toi. Il alla et lui inscrivit tous ses biens. Son fils aîné vint et lui dit : et ce pauvre homme [que je suis], que deviendra-t-il ? [Le père] dit aux témoins : allez vous cacher à Ever Yamina et écrivez-les-lui. Ils vinrent devant Rava, qui leur dit : ni celui-ci n’a acquis, ni celle-là n’a acquis.
דההוא גברא דאזל לקדושי אתתא אמרה ליה אי כתבת לי כולהו נכסיך הוינא לך ואי לא לא הוינא לך אזל כתביה לה לכולהו נכסי אתא בריה קשישא א"ל וההוא גברא מה תהוי עליה אמר להו לסהדי זילו אטמורו בעבר ימינא וכתבו ליה אתו לקמיה דרבא אמר להו לא מר קנה ולא מר קנה
Celui qui vit [cela] pensa que c’était parce que [le don secret] vaut moda’a pour l’autre ; mais il n’en est rien. Là, il est évident que c’est sous la contrainte qu’il lui a inscrit [ses biens] ; mais ici, l’un, il souhaite qu’il acquière, et l’autre, il ne souhaite pas qu’il acquière.
מאן דחזא סבר משום דהויא מודעא לחברתה ולא היא התם מוכחא מילתא דמחמת אונסא הוא דכתב לה אבל הכא מר ניחא ליה דליקני ומר לא ניחא ליה דליקני
Ils demandèrent :
איבעיא להו
Original : Bava Batra 40b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.