« Celui qui dépose [un objet] chez son prochain devant témoins n’a pas besoin [que celui-ci] le lui restitue devant témoins. » Ne t’imagine pas cela ! Il faut dire plutôt : celui qui dépose [un objet] chez son prochain devant témoins, [celui-ci] doit le lui restituer devant témoins.
המפקיד אצל חבירו בעדים אינו צריך להחזיר לו בעדים לא ס"ד אלא המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים
Abayé objecta : « S’il a vu son esclave entre les mains d’un artisan, ou son manteau entre les mains d’un blanchisseur, et lui a dit : Que fait-il chez toi ? [et que l’autre répond :] Tu me l’as vendu, ou : Tu me l’as donné en cadeau, il n’a rien dit. [S’il répond :] C’est en ma présence que tu lui as dit de me le vendre ou de me le donner en cadeau, ses paroles sont valables. »
מיתיבי אביי ראה עבדו ביד אומן וטליתו ביד כובס אומר לו מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה לא אמר כלום בפני אמרת לו למוכרו וליתנו לו במתנה דבריו קיימין
Rabba dit : La fin traite du cas où [l’objet] sort de la main d’un autre [que l’artisan], et cet autre lui dit : C’est en ma présence que tu lui as dit de le vendre ou de le donner en cadeau. Puisque, s’il le voulait, il pourrait lui dire : C’est de toi que je l’ai acheté, lorsqu’il lui dit aussi : C’est en ma présence que tu lui as dit de le vendre, ses paroles sont valables et il est cru.
אמר רבה סיפא ביוצא מתחת ידי אחר וקאמר ליה אחר בפני אמרת לו למוכרו וליתנו במתנה מיגו דאי בעי א"ל מינך זבנתיה כי א"ל נמי בפני אמרת לו למוכרו דבריו קיימין ומהימן
Quoi qu’il en soit, le début enseigne : « s’il a vu ». De quel cas s’agit-il ? S’il y a des témoins [du dépôt], pourquoi ai-je besoin de « s’il a vu » ? Qu’on amène les témoins et qu’il reprenne [son bien] ! N’est-ce donc pas qu’il n’y a pas de témoins, et que, dès lors qu’il a vu [l’objet], il le saisit malgré tout ?
קתני מיהת רישא ראה היכי דמי אי דאיכא עדים למה לי ראה ניתי עדים ונשקול אלא לאו דליכא עדים וכי ראה מיהא תפיס ליה
Mais n’est-ce pas toi qui as dit : celui qui dépose [un objet] chez son prochain devant témoins, [celui-ci] doit le lui rendre devant témoins ? Il lui répondit : Je me suis rétracté.
והא את הוא דאמרת המפקיד אצל חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים אמר ליה הדרי בי
Rava objecta pour soutenir Rabba : « Celui qui donne son manteau à un artisan : l’artisan dit : Tu m’as fixé [un salaire de] deux [zouz], et l’autre dit : Je ne t’en ai fixé qu’un. Tant que le manteau est entre les mains de l’artisan, c’est au propriétaire d’apporter la preuve. S’il le lui a rendu, [et qu’on est encore] dans les délais, [l’artisan] prête serment et perçoit ; si le délai est passé, c’est à celui qui réclame à son prochain d’apporter la preuve. »
מתיב רבא לסיועי לרבה הנותן טליתו לאומן אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת כל זמן שהטלית ביד אומן על בעה"ב להביא ראיה נתנה לו בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו המוציא מחבירו עליו הראיה
De quel cas s’agit-il ? S’il y a des témoins, qu’on voie ce que disent les témoins !
היכי דמי אי דאיכא עדים ליחזי עדים מאי קאמרי
Original : Bava Batra 45b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.