pour celle qui est divorcée sans l’être tout à fait, et conformément à Rabbi Zeïra, car Rabbi Zeïra a dit au nom de Rabbi Yirmeya bar Abba au nom de Chmouel : Partout où les Sages ont dit « divorcée sans l’être tout à fait », son mari est tenu de pourvoir à son entretien.
במגורשת ואינה מגורשת וכדרבי זירא דאמר ר' זירא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר שמואל כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה
Rav Na’hman dit : Houna m’a dit : Pour tous ceux-là, s’ils ont apporté une preuve, leur preuve est une preuve et l’on maintient le champ entre leurs mains ; pour le voleur qui a apporté une preuve, sa preuve n’est pas une preuve et l’on ne maintient pas le champ entre ses mains.
אמר רב נחמן אמר לי הונא כולן שהביאו ראיה ראייתן ראיה ומעמידין שדה בידן גזלן שהביא ראיה אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו
Que nous apprend-il ? Nous l’avons [déjà] appris : « S’il a acheté [le champ] au sicaire, puis l’a acheté [de nouveau] au propriétaire, son achat est nul. »
מאי קמ"ל תנינא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל
[Cela vient] exclure [l’opinion] de Rav, car Rav a dit : On ne l’a enseigné que si [le propriétaire] lui a dit : Va, prends possession et acquiers ; mais [s’il lui a donné] un acte, il acquiert.
לאפוקי מדרב דאמר רב לא שנו אלא דאמר ליה לך חזק וקני אבל בשטר קנה
Il nous apprend [que la halakha est] conforme à Chmouel, qui a dit : Même par un acte, il n’acquiert pas, à moins que [le propriétaire] n’y écrive une garantie sur ses biens.
קמ"ל כדשמואל דאמר אף בשטר נמי לא קנה עד שיכתוב אחריות נכסים
Et Rav Bivi conclut [cet enseignement] au nom de Rav Na’hman : Il n’a pas droit à la terre, mais il a droit à l’argent. De quoi parle-t-on ? Lorsque des témoins ont dit : Il lui a compté [l’argent] en notre présence ; mais si des témoins ont dit : Il lui a fait un aveu en notre présence, non, conformément à Rav Kahana, qui a dit : S’il ne lui avait pas fait cet aveu, il l’aurait livré, lui et son âne, à Cha’hvar.
ורב ביבי מסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו אבל מעות יש לו במה דברים אמורים שאמרו עדים בפנינו מנה לו אבל אמרו עדים בפנינו הודה לו לא כדרב כהנא דאמר אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור
Rav Houna dit : Si on l’a suspendu [pour le torturer] et qu’il a vendu, sa vente est valable. Quelle en est la raison ? Pour toute vente qu’un homme effectue, s’il n’y était pas contraint, il ne vendrait pas, et pourtant sa vente est valable. Mais peut-être la contrainte qui vient de soi-même diffère-t-elle de la contrainte qui vient d’autrui ? Mais [la raison est] plutôt comme on l’a enseigné :
אמר רב הונא תליוהו וזבין זביניה זביני מאי טעמא כל דמזבין איניש אי לאו דאניס לא הוה מזבין ואפילו הכי זביניה זביני ודילמא שאני אונסא דנפשיה מאונסא דאחריני אלא כדתניא
Original : Bava Batra 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.