« Il l’offrira » (Lv 1, 3) : cela enseigne qu’on le contraint. Pourrait-on [penser] : contre son gré ? L’Écriture dit : « selon sa volonté » (ibid.). Comment cela ? On le contraint jusqu’à ce qu’il dise : Je le veux.
(ויקרא א, ג) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Mais peut-être est-ce différent là, car il lui convient d’obtenir l’expiation ? Mais [la preuve vient] plutôt de la fin : « Et de même tu dis pour les actes de divorce des femmes : on le contraint jusqu’à ce qu’il dise : Je le veux. »
ודלמא שאני התם דניחא ליה דתיהוי ליה כפרה ואלא מסיפא וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Mais peut-être est-ce différent là, car c’est une mitsva d’écouter les paroles des Sages ? Mais c’est plutôt une déduction logique : du fait de la contrainte qu’il subit, il se décide et transfère [la propriété].
ודלמא שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים אלא סברא הוא אגב אונסיה גמר ומקנה
Rav Yehouda objecta : « Un acte de divorce imposé par la force est valable [s’il est imposé] par [un tribunal d’]Israël, et invalide [s’il est imposé] par des non-Juifs ; et par des non-Juifs, [il est valable si] on le frappe en lui disant : Fais ce qu’Israël te dit. » Pourquoi donc ? Là aussi, disons que du fait de la contrainte qu’il subit, il se décide et divorce !
מותיב רב יהודה גט המעושה בישראל כשר ובעכו"ם פסול ובעכו"ם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומגרש
N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rav Mecharchya a dit : Selon la loi de la Torah, même par des non-Juifs, il est valable ; et pour quelle raison a-t-on dit que par des non-Juifs il est invalide ? Afin que chaque femme n’aille pas se placer sous la main des non-Juifs pour s’affranchir de la main de son mari.
הא איתמר עלה אמר רב משרשיא דבר תורה אפילו בעכו"ם כשר ומה טעם אמרו בעכו"ם פסול כדי שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה ביד עכו"ם ומפקעת עצמה מיד בעלה
Rav Hamnouna objecta : « S’il a acheté [le champ] au sicaire, puis l’a acheté au propriétaire, son achat est nul. » Pourquoi donc ? Là aussi, disons que du fait de la contrainte qu’il subit, il se décide et transfère [la propriété] !
מותיב רב המנונא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומקני
N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rav a dit : On ne l’a enseigné que si [le propriétaire] lui a dit : Va, prends possession et acquiers ; mais [s’il lui a donné] un acte, il acquiert.
הא אתמר עלה אמר רב לא שנו אלא דאמר ליה לך חזק וקני אבל בשטר קנה
Et selon Chmouel, qui a dit : même par un acte, il n’acquiert pas, que peut-on dire ? Chmouel reconnaît [que l’achat est valable] lorsqu’il a donné de l’argent.
ולשמואל דאמר אף בשטר נמי לא קנה מאי איכא למימר מודה שמואל היכא דיהב זוזי
Et selon Rav Bivi, qui conclut [cet enseignement] au nom de Rav Na’hman : il n’a pas droit à la terre, il a droit à l’argent, que peut-on dire ? [La parole de]Rav Bivi est un énoncé [distinct], et Rav Houna ne partage pas cet énoncé.
ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו מעות יש לו מאי איכא למימר רב ביבי מימרא הוא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה
Rava dit : La halakha est que si on l’a suspendu et qu’il a vendu, sa vente est valable. Et nous ne l’avons dit que
אמר רבא הלכתא תליוהו וזבין זביניה זביני ולא אמרן אלא
Original : Bava Batra 48a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.